לתרומות לחץ כאן

טחינת ירקות עלים – ביטול איסור לכתחילה

שאלה:

אם בטחינת הקמח טוחנים גם תולעים כנראה, רק שמותר כי הכוונה בקצירת התבואה הוא הקמח בסוף . ,
אני יכול מאותה סיבה לקטוף בזיליקום רק על מנת לטחון אותו לפסטו ?
ואם כן האם מעבד מזון ביתי בעל 2 להבים מספיק או לא ?

תודה מראש

תשובה:

שלום וברכה
אין לסמוך על כך משתי סיבות. 1. חיטה אינה מוחזקת כנגועה, זה רק מיעוט המצוי המחייב בדיקה, בזילקום מוחזק כנגוע. 2. דוקא בדבר יבש כמו קמח יש לסמוך שהתולעים נטחנו, בדבר לח כמו זילקום יש לחשוש שהן פשוט נוסעות על הלהבים… 

הכלל הוא כך:

כאשר אנחנו יודעים שיש חרקים אסור לטחון כי אין מבטלים איסור לכתחילה, כאשר יש רק ספק שמא יש תולעים מותר לטחון ואין בכך חשש של אין מבטלין איסור לכתחילה, ובלבד שמטרת הטחינה אינה לבטל את האיסור אלא כדי ליצור קמח [אלו שני תנאים נפרדים ולא די באחד מהם]. לכן יש לנקות היטב היטב עד כמה שאפשר שלפחות יהיה בכלל ספק, ואז אפשר לטחון.

כמו כן, כאמור, פרקטית לא הייתי סומך על כך, כיון שבדבר יבש כמו חיטה זה נעשה קמח דקדק ואתה יכול להיות בטוח שאין בריה, בדבר לח כמו בזילקום או תות, הרבה פעמים התולעים נשארות שלמות וסתם מסתובבות על הלהב של הסכין כמו בקרוסלה…

מקורות:

בריה, ובכללה חרק שלם, אינה בטלה אפילו באלף. כלומר, אם נפלה תולעת לתוך תבשיל, כל זמן שלא מצאו את התולעת והוציאו אותה מתוך התבשיל, התבשיל כולו נאסר באכילה, אף אם כמות האוכל הכשר היא פי אלף מהתולעת.

עם זאת, אין חובה לברור את גרגירי החיטה מתולעים וחרקים לפני שהן נטחנות בטחנות הקמח. אמנם תולעת שלימה אינה בטלה אפילו באלף ואף אם מתה ונמעכה, כל עוד היא שלימה – אינה בטלה. אבל תולעת שנחתכה, וקל וחומר אם נטחנה, בטלה ברוב. מכיוון שכל החיטים עומדות להיטחן, אין חשש שתישאר ביניהן תולעת שלימה, ולכן מותר לטחון את הכל (שו”ע, יו”ד סימן פד, סעיף יד).

לכאורה יש להקשות על דין זה מכלל נודע ש”אין מבטלים איסור לכתחילה” – אסור לכתחילה לגרום לביטול איסור בהיתר, ואין לסמוך על כלל של ביטול אלא בדיעבד. לאור כלל זה, לכאורה קשה: היאך אפשר לטחון את החיטים עם התולעים, ולבטל בכך את איסורן, והרי יש בכך מעשה ביטול איסור לכתחילה?

על זאת כתב ה’תרומת הדשן’ שכיון שמדובר רק בספק איסור (כי ייתכן שברחו התולעים מחוץ לרחיים מפני קול הטחינה), וגם אינו מכוון לבטל את האיסור (אלא כוונתו לטחון את החיטים וליצור קמח), הדבר מותר (שו”ע, יו”ד סימן פד, סעיף יד; ש”ך, ס”ק מ, עיי"ש בדבריו היטב, הבאנו דבריו למטה). מכאן יש ללמוד שבמקום שאין ודאות של הימצאות תולעים, ואין כוונה לבטל את התולעים אלא כוונה אחרת (כגון יצירת קמח או מיץ), מותר לטחון את הפרי, ואם היו בו תולעים שוב אין בהן איסור, מאחר ובטלות הן בתערובת.

בט”ז (סימן צט, ס”ק ז) כתב שההיתר לטחון את הפירות (במקום שאין כוונתו לבטל את האיסור) נאמר רק אם אין אפשרות לסלק את האיסור באופן אחר. ב’פתחי תשובה’ (שם, ס”ק ד) הביא מדברי ה’פרי מגדים’ ועוד פוסקים כי בכל מקום שיש טרחה מרובה מותר, אבל במקום שניתן לבדוק ולסלק את האיסור בקלות, אין היתר לבטל את האיסור בטחינה. לכן, מאכל שאין בדיקתו קשה במיוחד, יש לבדקו מחרקים, ולא לסמוך על טחינה.

מכאן ההיתר של מייצרי יין או מיצים שונים לטחון את הפירות לצורך יצירת מיץ, בלי לבדקם מתחילה. אולם בפירות וירקות הידועים כנגועים, חובה לנקותם עד כמה שאפשר (כגון לשטוף פטרוזיליה במים עם סבון). וכתבו הפוסקים שבמקום שקשה לבדוק ולנקות באופן מוחלט, יש לבדוק באופן יעיל (המסיר בדרך כלל את הנגיעות), ומותר לטוחנו כדי לצאת ידי כל חשש של תולעים (ראה ספר ‘בדיקת המזון כהלכה’, עמ’ 140).

ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה הלכות בהמה וחיה טהורה סימן פד סעיף יד ס"ק מ: מותר לטחנן. שאין דרך כלל שיטחנו התולעים כי כששופכים החטים בתוך האפרכסת כל נקב שיש לפניהם שיכולין לצאת רוחשים ובורחים לחוץ דרך דופני האפרכסת מפני קול ונדנוד הרחיים עכ"ל ת"ה ולפ"ז ברחיים שאין בהם אפרכסת כגון רחיים דידא היה אסור אלא שאח"כ כתב שם להתיר מטעם אחר שאף אם יטחנו התולעים בטלים בס' בתוך הקמח ואין זה מבטל איסור לכתחלה כיון דספק הוא אם יתערב שום איסור כלל וגם אינו מכוון לבטל עכ"ל ולפ"ז בכל רחיים מותר וכן משמע מדברי המחבר אך נראה דבמקום שאפשר לטחון ברחיים גדול שיש בהן אפרכסת אין לטחנן ברחיים אחרת:

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל