שאלה:
שלום כבוד הרב.
לאחר איזה סיפור שקראתי על אדם שלא היה מוכן למכור מצווה שקיים, עלה לי הרהורים אם הייתי מוכן למכור את כל הלימוד שלמדתי אתמול (ב״ה היה לי יום גדוש בתורה) תמורת אלף דולר ואמרתי שבוודאי לא, אבל אז עלה לי הרהור אם הייתי מוכן למכור תמורת מאה אלף דולר וחשבתי שכנראה שכן.
אני מצטער שחשבתי כך, אך האם בעצם מחשבה כזאת נחשבת כתוהה על הראשונות? ובגלל שחשבתי כך זה אומר שאכן איבדתי חלילה את הזכות של הלימוד שלי אתמול?
והאם מועיל שאעשה על זה תשובה ואני מצטער מכך? תודה רבה כבוד הרב ומחילה על השאלה המוזרה. חודש טוב ומבורך.
תשובה:
שלום וברכה
אין לזה שום קשר לתוהה על הראשונות, ששם הרעיון הוא שאדם מתחרט על מצוה שעשה, גם זה במודע ובהחלטה מושכלת. מה שאדם אינו יודע להעריך נכון את שכרו, אינו קשור לענין זה.
ברכה והצלחה.
תודה רבה לכבוד הרב! ומחילה אם אני מטריח את הרב, אבל ראיתי שנשאל רב האי גאון על אחד שנוהג להתענות, ושכר התענית נותן לחבירו. ומסקנת דבריו שם שהמתענה הפסיד שכרו כי בז למצוות והקונה לא קנה כי מצוות שכרם על העבודה עליהם וזה לא ניתן למו"מ.
האם זה חלילה גם המקרה שלי? שנחשב כאילו בזתי למצווה ח״ו ? או ששם זה שונה בגלל שממש מכר את הזכות. תודה רבה !!
אין לחשוש כלל, כל הזמן חולפות לנו בראש כל מיני מחשבות, זה לא נשלט ולא ממש מוחלט ומוסכם, זה סתם… שם מדובר שבאמת עשה ומכר ונתן וכו'…
ממש תודה רבה לכבוד הרב! התשובות על השאלות האלו שמטרידות אותי ממש מחזקות ונותנות לי חשק ללמוד ולהתפלל. יהי רצון שאזכה להפטר מכל החרדות והלחצים ולעבוד את ה׳ בשמחה גדולה.
בעזרת ה', רק לשמוח בקשר עם בורא עולם!
שלום כבוד הרב.
אני מאוד מתבייש להטריח את הרב כל כך על כל השאלות שלי.
אך מאז אותו מקרה ששאלתי עליו, הייתה בי חרדה שמא באותו יום הראתי לקב״ה כביכול כאילו אני חלילה בז למצוות, זה ליווה אותי מאז ולאחרונה הצלחתי ב״ה להשלים עם זה שהמקרה ההוא היה שטות ולא מעיד על רצוני האמיתי. אבל מאז שהשלמתי עם זה על אותו מקרה, נכנסות לי כל היום מחשבות של כמו ׳מבחנים עצמיים׳ כאלו מאותו סגנון של השאלה למעלה, שכביכול בוחנות כמה אני מעריך את המצוות, ואז אני שואל את עצמי כל מני שאלות כמו אם הייתי מוותר על המצוות בשביל החיים של הקרובים לי או כל מני שאלות קשות כאלו.
אינני רוצה במחשבות האלו, ואני נכנס לאי נוחות נפשית וחרדה..
אני בצער מזה כי אני כל כך חרד על העבודת ה׳ שלי, אני חזרתי בתשובה כי הבנתי שזו התכלית בחיים, והיום ב״ה רוב היום שלי אם לא כולו סביב עבודת ה׳ וקיום המצוות ב״ה ואני מאוד שמח בכך, זה מביא לי שמחה לפתוח את הספר, לעשות חסד, להתפלל או לזכות את הרבים וכל דבר אחר שבקדושה..
ויש בי חרדה שמא אפסיד את המצוות שלי מכל המבחנים העצמיים האלו, וגם חרדה לגבי כל הדברים שאני מעמיד מנגד המצוות בכל ׳המבחנים העצמיים׳ האלו. (כמו על החיים של הקרובים לי וכו׳) מקווה הצלחתי להסביר את עצמי כראוי.
מה התוקף של מחשבות כאלו? האם יש לזה התייחסות בספרים או אצל גדולי ישראל?
תודה רבה, אני שוב מבקש מחילה אבל אני כמעט אובד עצות.. הנפש שלי לא רגועה מהחרדה.
אין כל תוקף למחשבות אלו, הן שטויות והבלים, זה סוג של חרדה מה שנקרא בשפה המקצועית ocd כדאי מאוד לטפל בזה באופן מקצועי, כי טבע המחשבות האלו שהן רק מתעצמות, וככל שהזמן עובר הבעיה רק מתעצמת וחבל. הכל שטויות והבלים אבל השיכנוע לא יעזור כאן, תעזור לעצמך. בשורות טובות.
תודה רבה כבוד הרב! אני מטופל בכדורים אבל אכן צריך איש מקצוע שיעזור לי..
אבל רק לצורך העניין בתגובה הקודמת שלי, אם מהתשובה למעלה של רב האי גאון שאדם שמכר מצווה מראה שהוא בז למצווה והוא מפסיד אותה,
למה שאדם שואל את עצמו שאלה כזו כמו שבאה אליי בכפייתיות ואז הוא חושב שמשהו אחר ׳עדיף לו׳ חלילה לא יפסיד את המצווה?
שם מדובר במכירה מושכלת ומחושבת שניתן לה תוקף, כאן זו סתם מחשבה שחולפת בראש, זה כלום.
השאר תגובה