שאלה:
שלום הרב,
אשמח להסבר על הלכות לשון הרע, כלל ט', סעיף ו' :״האומר לחבירו איזה דבר, אסור לו לספר אחר כך לאחרים. אלא אם כן נתן לו רשות על זה, ודווקא אם הוא דבר שאין בו לשון הרע.״
האם מותר לי לשתף אדם קרוב כבעלי/חברה קרובה/משפחה בדברים הנאמרים לי שאינם כוללים לשון הרע כלל? או שכל שיתוף כלשהו גם אם נאמר באנונימיות נחשב ללשון הרע?
הרי שבעיקר את הבעל אני מוצאת את עצמי משתפת כמעט בהכל (למעט דברים שברור לי שהם אישיים) והרי שרוב שיחות החולין מתבססות על אירועים שקרו לך או לסביבתך.
קצת מבולבלת ואשמח לפירוש מובן יותר.
תודה
תשובה:
שלום וברכה
ברור שדברים סתמיים שאינם אישיים ואינם לשון הרע אין כל בעיה לספר ולשתף, בני אדם אינם מקפידים על כך, הכל מדובר בנושא אישי שיתכן שאדם אינו מוכן שיספרו עליו, ואז יש צורך ברשות.
