שאלה:
אני מתפלל בבית כנסת שבו מגיע אדם מבוגר(אני חושש שהוא כבר לא איתנו לגמרי מבחינת בהירות) שהוא ממש מסריח, כל הבית כנסת מסריח בסירחון נורא.
לאחרונה הוא באופן יומיומי לא מספיק להגיע לשירותים בזמן, לא יודע איך לנסח את זה בצורה מכובדת אבל הוא משאיר שביל צואה אחריו. הגבאים ניסו לדבר עם ילדיו ללא הצלחה.
הגבאי רוצה להורות לזקן לא לחזןר לבית כנסת, הוא התייעץ עימי ושאל לדעתי.
אני השבתי שלא יודע אם יש זכות לומר ליהודי לא לבוא מאידך המצב לא יכול להימשך…..
מה דעת הרב?
תודה תראש
תשובה:
שלום וברכה
אינני מקנא במי שיאמר ליהודי במצב כזה להקבר בבית ולא לבוא לבית הכנסת. יחד עם זה, יש לגבש קבוצת אנשים נכבדים, או רב בית הכנסת, לקרוא לילדיו לשיחה, מה זה צריך להיות?! יש היום אפשרויות, חיתולי מבוגרים וכדומה, וכי כך מגיע לאביהם להראות?! במידה ויש תחושה של הזנחה יש לערב את הרווחה, האיש הזה חייב סיוע ומהר! המדינה נותנת מט"ב, יש זכויות לעובד זר וכו', האיש הזה חייב מישהו שירים את הכפפה, חובה לנער את ילדיו, ולהסביר להם שבאם המצב לא יטופל, מערבים את גורמי הרווחה.
חשוב מאוד, שיבקרו את האיש הזה בבית לעמוד על מצבו! מה שאתם רואים נשמע כמו קצה קרחון…
לא תעמוד עם דם רעך!
בשורות טובות.
ישנה חברות סיעוד שיתנו לו מביטוח לאומי (לאחר שיעמדו על מצבו) שעות לעובדים, שיקלחו אותו, ילוו אותו, יחליפו לו. ישנם הרבה עובדים בזה (כולל יהודים). אנחנו לא בגלות, ולא חסרי אמצעיים. יש פה מדינה עם שירותי רווחה.
אמת, והדברים זועקים עד לשמים!
הכל נכון אבל שלושה מילים אינם נכונים ויהיו שיטענו שזה עלול לגבול בכפירה. "אנחנו לא בגלות". אז דווקא שכן. בין הגרים בחו"ל ובין אלו שזכו לגור בארה"ק. עדיין גלות בין יהודים.
ואעפ"כ, שירותי הרווחה פועלים וקיימים, יש ביטוח לאומי וזכויות וחובה לדאוג לאיש הזה לזקנה נאותה.
השאר תגובה