שאלה:
מוכרים חבילות של צנימים [בצורה וכמעט בגודל של פרוסת לחם רגילה]
מן הסתם הם לא אפויים כלחם אלא לסוג של חטיף או כריך [לאכול יחד עם מריחה כלשהיא] ולא נראה שקובעים סעודה עליהם
איזה ברכה לברך [בני אשכנז]
תשובה:
שלום וברכה
הכלל הוא שמה שנעשה בתחילה לשם לחם ונעשה צנימים ודאי הברכה המוציא, אבל מה שנעשה מתחילה באופן כזה לצורך קינוח ונישנוש ולא לשובע, ברכתו מזונות. בחנויות מצויים שני סוגים, עגולים גדולים שניכר שהם בעצם לחם ונעשים לשובע, ומלבנים דקים וקטנים לקינוח ואלו ברכתם מזונות. בכל מקרה של ספק עדיף לאכול רק בתוך סעודת פת.
מקורות:
שערי הברכה פרק טז סעי' נג.
יעויין במה שעניתם כ״ח במרחשון ה׳תשע״ח (17/11/2017)
מה שחקרתי.. ואולי קצרתי מדי …
הדעת של מי קובע .. האופה או האוכל…
ואם האופה, בקו ייצור בחו"ל [עם ייצור מיוחד אפייה ישראל] כשהבית חרושת ביוון ובבעלות של נכרי [בנד"ד .. ביוון] האם דעת הגוי בעל המפעל מעלה או מוריד לקביעה למה נאפה?
אני חושב שהקובע אינו האופה ואינו האוכל אלא מנהג העולם.
השאר תגובה