עיון בכתבי ופלפולי האחרונים

אינני מכיר את הוראת הגר"ע שציינת, ומלבד זאת היא כלל לא נוגעת לשאלת השואל, התפרצת לדלת פתוחה…
ונסדר את הדברים:
השואל שואל האם לעיין בספרי פלפולים בלי הבסיס של הגמרא עצמה זה דבר נכון. השבנו שזה דבר שגוי, ספרים אלו נועדו להסביר את הגמרא שהיא עיקר ובזה אני מניח את מודה…. כשלומדים סוגיות הבסיס הוא גמרא, ורק גמרא! לא דיברנו בכלל על לימוד הלכה פסוקה, שים לב ששואל שנמשך ללימוד שערי יושר אינו קשור בכלל למה שאתה מעיר…
לגבי אמירתך הנ"ל, אני קובע ברורות, שמי שילמד רק הלכה פסוקה, לעולם לא ידע להבין עיון מה הוא, לעולם יטעה בדימוי מלתא למלתא ולעולם לא יטעם הנאה בלימוד תורה. הבסיס גם של ההלכה עצמה, וגם של הלימוד העיוני בכלל, וגם של צורת האדם בעולמו היהודי, זה קביעות עיתים בגמרא. יחד עם זאת, חובה להשקיע זמן יעיל וחשוב ללימוד הלכה, כי אחרת, מה יעשה הבן ולא יחטא?! לכן יש לחלק את הזמן לשנים: נניח יש לאדםן שלוש שעות ללימוד, ילמד שעתיים גמרא בצורה טובה ולא בגירסה בעלמא, יבין וישננן לאט לאט בלי לחץ, ויהנה ויטעם טעם הלימוד, ועוד שעה ללימוד מסודר של הלכה פסוקה.

כל מה שכתבת ידידי הרב שגיא אינו קשור למה שאני כתבתי… נתחיל לאו דוקא לפי סדר, מה שכתב שהעיקר בישיבות הספרדיות הוא לימוד הלכה ולא גמרא, הוא פשוט לא נכון, תעצור את הבחור הראשון שאתה פוגש ברחוב ותשאל… לומדים שלושה סדרים כמעט כל היום גמרא… בדוק כמו בישיבות האשכנזיות. יש הבדלים בחלק מהמקומות לגבי אופן לימוד הגמרא יותר פשט וכו', אבל לימוד הגמרא הוא ערך בפני עצמו.
כשכתבתי טעם והנאה בלימוד לא התכוונתי ללימוד דף יומי שעה לדף שלם, בזה מעט אנשים מקבלים הנאה אמיתית. זה חשוב ויש סיפוק של הספקים, אבל אם לא לומדים בעיון וחוזרים ויודעים, אין הנאה ממשית.
הצורה שנתת ללימוד הלכה היא נכונה, אבל מלימוד אמיתי כזה מספיקים מעט מאוד הלכה, אלא אם כן כוונתך רק לעיין בגמרא ובראשונים ומיד להגיע להלכה.
הקיצוניות שהצגת בסוף דבריך לגבי אותו אדם וכו', אינה כלולה בדברי, וכל בר דעת מבין שיש לשלב וכך כתבתי גם אני.
באותה מידה אני יכול לקבוע שמי שישב כל ימיו וקרא שוב ושוב ילקוט יוסף בלי ללמוד גמרא בעיון והלכה בעיון, אולי עולם הבא יהיה לו, אבל עולם הזה בטח שלא…