אכילה ושתייה לאחר ברכות השחר / נשים לפני קידוש

שאלה:

שלום הרב,
יש לי מספר שאלות.

1. האם לנשים מותר לעשות הפסקה בתפילה (הכוונה לפני שמתחילה פסוקי דזמרה) ולנוח, לשתות, לדבר או לאכול ואז להמשיך בתפילה?
2. האם כשמבקשים שמות לרפואה ובקשות אישיות בתפילת שמונה עשרה ניתן ממש לחשוב על שמות או בקשות בלב או שזה נחשב להפסק ודי להרהר בשמות ובקשות?
3. בבוקר שבת, ממתי לאישה אסור לאכול או לשתות עד הקידוש? (לפני או אחרי שהיא אומרת ברכות השחר?) ואם האישה בהריון מתקדם האם מותר לה לשתות ולאכול עד זמן מאוחר יותר שקרוב לקידוש?
תודה

תשובה:

שלום וברכה

א. מותר לנשים לעשות הפסקה בין ברכות השחר לתפילת שחרית לדבר או לשתות [לגבי אכילה זה קשור כבר לשאלה האם מותר לאשה לאכול לפני התפילה, וכן לגבי לשתות יש לחלק בין שבת לחול נרחיב בזה בסמוך לגבי שאלתך השלישית].

ב. מותר גם בדיבור ככל שזה מענין הברכה, כמו ברפאנו להזכיר שמות. יותר טוב לבקש בשומע תפילה או לפני יהיו לרצון, ולא בשאר הברכות, כיון שבשאר ברכות מותר להוסיף רק בקשה שהיא מענין הברכה, וצריך לדייק בזה, ואילו בשומע תפילה לפני כי אתה וכו', ניתן להוסיף בפה כל בקשה שרוצים.

ג. לפני התפילה מותר לשתות [לאכול אסור גם ביום חול אא"כ יש חולשה או חולי], כיון שאסור לאכול סעודה לפני התפילה, וממילא עדיין אין חובת קידוש. גם אשה שאינה מתפללת כיון שהיא מקפידה על ברכות השחר, מותר לה לשתות לפני ברכת השחר. בשבת יש להקפיד שהשתייה תהיה לפני ברכות השחר. גם בהריון כדאי לאכול ולשתות [ומותר לאכול כמובן] לפני ברכות השחר, כדי שאולי לא תזדקק אחר כך. במידה וגם אחרי זה יש צורך חיוני לאכול ולשתות, יש להקל כדין חולה, כמובן שאם היא יכולה לעשות קידוש, ככל שכבר התפללה שמונה עשרה – תקדש לעצמה. 

מקורות:

ג. נתחיל עם יום חול: באופן עקרוני הדין שאוסר לאכול לפני התפילה נאמר לגברים ולנשים כאחד. אולם בנשים הקלו יותר לאחר שיאמרו ברכות או איזה בקשה לפני התפילה, משום שמעיקר הדין מדאורייתא הן יוצאות ידי חובה ע”י בקשה זו, ונחלקו הדעות אם הן חייבות בתפילת שמונה עשרה. ואף שלהלכה החמיר בכך המשנה ברורה בסי’ קו, לענין האכילה לפני התפילה הקלו. ראה שו”ת מנחת יצחק ח”ד סי’ כח, תשובות והנהגות ח”ג סי’ לז.

אולם, בשבת, כיון שאסור לאכול לאחר התפילה לפני קידוש, ואפילו טעימת מים אסורה, ראוי לנשים שרוצות לאכול לעשות זאת אפילו קודם ברכות השחר, שכן בשבת הסברא הנ”ל מהווה חומרא, שכיון שיש דעות שאינן חייבות בתפילת שמונה עשרה אפשר שכבר לאחר ברכות השחר יאסר עליהן לאכול, ולכן ראוי יותר לאכול לפני אמירת הברכות. ואם התפללו, ישעו קידוש ויאכלו.

שיטה מחודשת צידד הגר”מ פיינשטין לומר, שאשה נשואה הואיל והיא משועבדת לסעוד עם בעלה את סעודת השבת, זמן סעודה אצלה אינו תלוי בסיום תפילתה אלא בסיום תפילתו של הבעל, אולם למעשה המנהג להחמיר שלא כדבריו, שכן הגם שעיקר הסעודה הם אוכלים יחד אבל מיני מזונות וכדומה אשה אוכלת גם לבדה וזה אסור לה לעשות לפני קידוש, וממילא מיד לאחר שהיא מתפללת אסור לה לטעום שום דבר.