לתרומות לחץ כאן

תפילה במנין לסובל מחרדה חברתית

שאלה:

איך יהודי שמתמודד עם חרדה חברתית צריך להתייחס לחיוב תפילה במניין? כחיוב גמור או שניתן להקל- השאלה הלכתית בלבד, כי ברור שלתועלת הרוחנית ולתועלת הנפש חיוני להתפלל במניין?
אם מכוון להתפלל עם הציבור יש בזה מעלה הלכתית ממש שמתירה לכתחילה להתפלל בלי מניין במצב אישי כזה של חרדה חברתית? הכוונה שוב פעם לרמה ההלכתית בלבד.

תשובה:

שלום וברכה

בפוסקים בסימן צ סעיף ט מובא, שכאשר התפילה במנין כרוכה בהפסד ממון פטורים מתפילה במנין [הפוסקים שם חילקו בין הפסד ממון למניעת רווח לענין זה, אבל זה לא הנושא שלנו], אני מניח שגם כאשר יש חרדה משמעותית, עד כדי שאדם מוכן לשלם ולא ללכת שם, זה לא גרע מהפסד ממון… מה גם שמן הסתם אדם כזה לא מצליח לכוון בתפילה בבית הכנסת. לכן מהפן ההלכתי במידה וזה כך יש להקל.

אבל אני כן משוכנע שזה לא פתרון נכון מהפן הנפשי הטיפולי, כלומר אם אדם יכנע לחרדה שלו ויסתגר בבית, הוא בעצם מכניס את עצמו לכלא מרצון, וזה עונש מיותר… הדרך הנכונה כן לנסות להתרגל ללכת, ואם בתפחילה קשה, אז הולכיםן רק מנחה שהיא תפילה קצרה, ועומדים בצד, אולי בוחרים בית כנסת שאינו מלחיץ מבחינת האנשים וכו', אחרי זה מוסיפים ועוד וכו'. אינני מטפל רגשי, אבל אני כן מבין שבאופן עקרוני זו צריכה להיות הדרך.

בשורות טובות ורפואה שלמה.

חשוב גם לדעת שיש סיוע תרופתי לחרדה חברתית [משולב עם סיוע רגשי]. הכרתי בן של ידיד שלי שהיה במצב ממש קשה ופשוט נושע לחלוטין והוא היום אב לשני ילדים שמח ועליז ומשוחרר לגמרי!

מקורות:

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. הכוונה שאדם צריך להיות מוכן לשלם את זמן התפילה במניין? זה מה שמודד למעשה את הפטור מעיקר הדין מצד הפסד ממון שאינו מניעת רווח?

  2. אני מביא זאת כדוגמא לדבר שודאי לא גרע מהפסד ממון, אם אדם מוכן לשלם בשביל לא ללכת, אז ההליכה מבחינתו מקבילה להפסד ממון. אינני אומר שזה בהכרח הפרמטר רק זה ממחיש את הענין.

  3. המגן אברהם (הובאו דבריו במ"ב שם)כתב שגם בתש כוחו אף שאינו חולה יכול להתפלל בביתו.-לא מעט אנשים כמדומה,יעדיפו אם היו יכולים לבחור,מצב שהיא בכלל תש כוחו,לבין מצב של חרדה מאנשים.ואם אכן כך, לאנשים כאלה למה לא נתיר להם ובפרט שסוף כל סוף בבית יוכל יותר להתרכז ולכוון בתפילה?

  4. חלילה כבוד הרב שליט"א לא אסר בוודאי כתב דברים כנים.התיחסותי הוא רק למש"כ כמע"ת-'שגם כאשר יש חרדה משמעותית עד שהיה מוכן לשלם ממון בשביל לא ללכת'-זה בכלל ההיתר של הפסד ממון.-ועל זה הבאתי מהמג"א ההיתר של תש כוחו שלכאורה הפרמטר הזה הוא גם כן גופני-בריאותי דומה לענין החרדה באדם, ולא כל אדם שתש כוחו הוא יהיה מוכן לוותר להפסיד כסף על אף שהוא בתשישות הכוח.-יישר כוחכם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל