שאלה:
שתי שאלות בבקשה.
1) אדם יהודי שבא על אשת איש שהיא גויה וגם בעלה גוי. מה הדין בענין זה? האם הדבר נחשב רק ל "בא על הגויה" או האם הדבר חמור הרבה יותר מכיוון שהיא גם אשת איש למרות שהוא גם גוי?
2) אדם יהודי שקיים יחסים עם גויה (ללא שום קשר למקרה הראשון לעייל) והגויה הרתה והאדם היהודי ביקש מהגויה שתלך לעשות הפלה. מה הדין על עצם העובדה שהגויה הרתה מהאדם היהודי ומה הדין על עצם הפלת הוולד ע"י הגויה?
תשובה:
שלום רב,
- אכן יש איסור נוסף על כך שהיא גויה נשואה. ראה בפתחי תשובה אבה"ע סי' טז סק"א שהביא נידון בפוסקים האם יש בזה איסור דאורייתא נוסף של "ודבק באשתו" – ולא באשת חברו.
- ראשית לגבי העובר ברור שאינו קשור כלל לאביו היהודי שהרי יהודי הבא על גויה הבן אינו מתייחס כלל אחר אביו. (האמת היא שהגרש"ש בסוף קונטרס השליחות דן האם הדין הזה שאביו מאבד את היחס אליו קורה כבר ברגע ההיריון או רק ברגע הלידה. אבל כל זה אינו נפק"מ לנד"ד). אולם לגבי הפלה הנידון הוא האם יש איסור כזה בגוי והאם ראוי שיהודי ידחוף את האישה לבצע הפלה. בשו"ת נודע ביהודה מהדו"ת חו"מ סי' נט וכן בתוס' רע"א על המשניות אהלות סוף פרק ז' כאשר ביארו דברי הרמב"ם באישה המקשה ללדת, שהחומר בהפלה אצל בן נח חמור יותר. ועי' בשו"ת משנה הלכות ח"ט סי' שכח שהקשה סתירה בדברי המהרי"ט שכתב בסי' צז על הפלות: "ובגויים היתר גמור יש בדבר". ואילו בסי' צט כתב שגוי נהרג על העוברים. וביאר שכוונתו לומר שישראל שעושה הפלה בגויה הוא היתר גמור כשיש בכך צורך לאם, ודינו קל גם מהעושה כן בישראלית. אולם, גוי אכן מוזהר על כך וכמו שכתב בסי' צט [אם לא באופן שהעובר נחשב רודף]. והטעם משום שאיסור הריגת עוברים הוא ספק רציחה, שהרי אפשר שאינו אלא נפל, ולענין עובר ישראל נצטווינו להחמיר ובעובר גוי ניתן להקל.
- ומ"מ המסקנה היא שללא סיבה מוצדקת ודאי אסור לישראל לשדל את הגויה לעשות הפלה בפרט שלאור העובדה שהוא אביו שידוליו מן הסתם יועילו. והרי ישראל מצווה על איסור לפני עיוור בבן נח במבואר בבית שמואל סוף סי' ה'.
1) אז מה הדין? איך עושים תשובה על כזה דבר, על הבא על אשת איש גויה?
2) אז איך ניתן לסכם העניין? מה הדין? האם יש עונש חמור ליהודי שגויה נתעברה ממנו – למרות שאין כל קשר לאב היהודי כיוון שזה הולך רק ע"פ האם? או שאין עונש כלל? ואם כן יש, איך חוזרים בתשובה על כזה דבר?
אשמח להבין מכבוד הרב את מה שכתב בסוגריים על דעת הגרש"ש בענין מתי נהיה הולד גוי. מדוע זה לא ענין לכאן הרי אם הוא יהודי כעת יהיה ודאי אסור להפילו.
סליחה לא שמתי לב לשאלתך..
הגר"ש שקאפ בסוף קונטרס השליחות דן בייחוסו של אדם שנולד מיהודי וגויה שכולנו יודעים שהוא מתייחס רק אחר אמו הגויה ולא אחר אביו, האם איבוד היחס לאביו קורה כבר מרגע ההיריון או מרגע הלידה. והנפק"מ הוא כאשר האישה מתגיירת במהלך ההיריון האם הוא מתייחס בסופו של דבר אחר אביו או לא. למעשה הוא נוקט שכבר מרגע ההיריון הוא מאבד את היחס. אבל ציינתי שכל זה לא נוגע למקרה שיש הפלה ואין גיור. הילד עדיין לא יהודי העובר אין לו מעמד של יהודי שהרי עדיין לא התרחש גיור.
1. כן הבא של אשת איש גויה חייב בתשובה אמתית ככל תקנת התשובה לגודל חומרת העברות. צריכים רק לעיין ברמב"ם בפי"ב מאיסורי ביאה שם הרמב"ם כותב את חומרת האיסור של זנות עם גויה, וציין שזה גרוע מהרבה עבירות מפורשות בתורה למרות שזה לא מפורש בתורה (לשיטתו במקרה שהיא לא משבעה עמים).
2. אני לא חושב שיש עונש חמור יותר אם האישה התעברה ממנו או לא. אבל בתודעה זה ודאי חמור יותר. ולגבי ההפלה ששיכנע אותה לעשות, ברור שגם אם זה אסור זה אינו כחומרת האיסור זנות איתה. זה ברור לגמרי.
השאר תגובה