איך עושים תיקון שובבי"ם?

שאלה:

שבוע טוב.
רציתי קצת להבין בכללי על עניין ה״שובבים״. הבנתי שניתן לעשות תיקון למספר דברים על ידי תענית אכילה של יום אחד וללכת לאיזה בית כנסת במנחה ולצאת ידי חובה בעננו עם כוונות של הקבלה של השץ וכו.
רציתי לדעת איפה בדיוק יש בית כנסת כזה, והאם הכוונה באמת ליום אחד של תענית או יום אחד בשבוע (שמעתי שיש 8 שבועות שכל יום חמישי מתענים, האם זה חלק מהתענית שאני מדבר עליה או משהו נוסף)? והאם אני צריך להתענות יום אחד לכל העברות או שאני צריך לחלק, לדוגמא- ז. לבטלה יום אחד, נידה יום אחד וכו׳?
אשמח מאד לעזרה ופירוט
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

ראשית נקדים ונאמר שהתיקון הזה של שובבי"ם ובודאי של פ"ד תעניות אינו חלק יסודי ובסיסי במעשה התשובה שמוטל על כל יהודי, התשובה היא תמיד חרטה וידוי וקבלה לעתיד, תעניות מיועדות לתקן את החטא בשורשו על פי סוד ונמסר בסוד ה' ליראיו רק למי שכבר מתוקן ומופלג מאוד בחסידות, ולא לכל אדם. כמו כן הדורות נחלשו מאוד ותעניות מרובות וארוכות הן סכנת נפשות. לכן את הסדר שנפרט להלן אנחנו עושים רק כדי ללמד תורה ולא למעשה כמובן…

למעשה אין להתענות, ומעכשיו, תורה היא וללמוד אנחנו צריכים מה יעשה אותו מופלג בחסידות…

אמנם צדקו דבריך, ויש כאלו שאמנם אינם עושים את התענית שובבי"ם המובאת בספרים, אלא רק מתענים יום אחד, בדרך כלל זה באחד מימי חמישי, ומשתתפים בתיקון על פי סוד המתקיים בבתי כנסת שונים, יש תמיד בבית המדרש אהבת שלום בירושלים ואני מאמין שבמקומות רבים נוספים, אפשר ללכת לכל מקום מי שרוצה, אבל לא למקום שדורשים כסף וכדומה על השתתפות, מעבר לתיקון הפרוטות שהוא סך מועט. כמו כן אין צורך להתענות על כל חטא בנפרד, יש לחזור בתשובה על כל חטא בנפרד.

עיקרו של התיקון על פי סוד הוא בתענית פ"ד תעניות, ופ"ד תעניות בלי דרך קיצור, זה 84 יום להתענות – יום בלי לילה. אלא שכדי לקצר את התהליך, יש את הענין שתענית יומים רצוף עם לילות 48 שעות זה כ"ז תעניות [ושלושה ימים רצוף בכלל לא מעשי בזמנינו, זה ארבעים תעניות].

דא עקא, שכל הפ"ד תעניות צריכות להיות רצופות! ואת זה איך עושים?

על כך נאמרו שני כללים: א. יום שאסור להתענות בו אינו מפסיק. למשל אדם שיתענה חמישי שישי, ואז בשבת הוא אוכל, וממשיך להתענות ראשון שני, ובדיוק ביום שלישי יוצא ראש חודש והוא אוכל, ואחר כך יש רביעי חמישי, עשה שלוש פעמים כ"ז, ונשאר לו להשלים רק שלושה ימים בלי לילות. ב. יום ההפסקה אינו נחשב אבל אינו מבטל את הרצף, כלומר, גם אם באותו יום שלישי אין ראש חודש, אם לא יאכל בו רגיל, אלא רק בשני בלילה ישבור את צומו, וביום שלישי רק יאכל לפני השקיעה סעודה מפסקת, אותו יום שלישי אינו נחשב לו לתענית, אבל הוא לא מבטל את הרצף [אלא שהתעניות הבאות יהיו קשות כי לא בא מוכן מספיק…].

בקיצור מדובר במשהו קשה מאוד שבדורות החלושים שלנו מסוכן לדעתי ממש. וזה לא התפקיד שלנו היום.

התיקון הטוב והאמיתי בזמנינו הוא להרבות בימי השובבי"ם בלימוד תורה, שעות רצופות בלי ביטול תורה, התחזקות במצוות ובשמירת העיניים [בלי לחץ וחרדות, אלא כמו בכל דבר עבודת ה' בשמחה ונורמליות].

כאמור, בקהילות החסידים יש שנהגו סתם לצום בימי חמישי של ימי השובבי"ם, לא עושים בזה את תיקון האר"י, אבל יש בזה מדרכי התשובה, גם זה לא צריך אבל מי שנוהג כך לא הפסיד.

לעצם שאלתך, הימים בהם אסור להתענות מועילים רק שלא ישתנה הרצף של הפ"ד, אבל אינם מצרפים שני ימים להיות תענית רצופה שדינה ככ"ז תעניות.

שבוע טוב ומבורך.

מקורות:

ראה תקנת השבים לגאון רבי יעקב משה הלל ראש ישיבת המקובלים אהבת שלום פרק ט, על פי דברי האר"י בשער רוח הקודש ודברי החיד"א בענין זה.