שאלה:
בעל ואישה נמצאים לבד בבית בשבת. הבעל אינו יכול לאכול לחם(צליאק) ואוכל רק דגים וירקות. האם יכול לעשות קידוש על היין ואשתו מברכת על הלחם או שאשתו צריכה לעשות גם את הקידוש?
תשובה:
שלום וברכה
לכאורה אדרבה, עדיף שהבעל יעשה את הקידוש, ולכתחילה ישתה שתי רביעיות יין [יותר קל מיץ ענבים טבעי], כדי שיחשב לו קידוש במקום סעודה. במידה והאשה היא זו שתעשה את הקידוש והוא רק יטעם מעט מהיין, דין קידוש במקום סעודה יתקיים אצלו קצת יותר בדיעבד… [בקידוש של לילה זו ממש בעיה] שתי רביעיות אלו לא צריך שיעור חזון איש, מספיק שיעור הגר"ח נאה – 172 סמ"ק זה כוס חד פעמית סטנדרטית אחת המלאה עד למעלה [אל תעשה קידוש בכוס זו, אני רק כותב כדי להבין את המידה].
מקורות:
בדין קידוש במקום סעודה מצינו כמה שיטות בפוסקים: אכילת עוגה – לדעת השו”ע סי’ רעג סעי’ ה כזית עוגה יוצאים בו ידי חובת דין זה, וכך הכריעו רוב הפוסקים, אולם הגר”א [הובא בביאור הלכה שם] החמיר לאכול פת דוקא. מנהג העולם בזה כדעת השו”ע [אלא שיש שהחמירו שהכזית יהיה כולו מהקמח ולא בצירוף הביצים והסוכר וכיוצא בזה כמבואר במשנה ברורה סי’ רח. שתיית יין – דעת הגאונים שדי ברביעית יין של הקידוש לקיום דין זה וכן פסק השו”ע שם, אולם, הלבוש שם כתב שהיין של הקידוש לא יוכל להחשב כסעודה הבאה מחמתו, וצריך לשתות רביעית נוספת, וכדבריו הסכימו הב”ח ט”ז ומג”א ועוד, במשנה ברורה מחמיר עוד יותר, ולדעתו, לכתחילה גם עוד רביעית יין אינה נחשבת סעודה וכדאי לאכול עוגה, כמבואר בשער הציון שם ס”ק כט-ל. אכילת פירות – בקידוש הלילה אינם מועילים, אולם, בקידוש של יום שדינו קל יותר, פסק המשנה ברורה שניתן לסמוך על כך בשעת הדחק, ובפרט כששותה רביעית מיין הקידוש.
שמעתי מכמה מגדולי הפוסקים שבשביל אדם כזה, קביעות סעודה (לעניין קידוש במקום סעודה) היא לפי מה שהוא רגיל לאכול. איך שלא יהיה, אם אוכל תמרים או פרי משביע אחר משבעת המינים, יתכן שזה יותר פשוט מרביעית יין או מיץ ענבים.
תמרים מן הסתם מןעיל כי זנים את הגוף, ובדיעבד מועיל בהם ברכת המזון, אבל הוא לא אוכל מן הסתם תמרים בליל שבת, עכ"פ סברתך מובנת והאמת שדנתי בה עם ת"ח אחד, אבל לא ראיתי לה מקור ברור.
השאר תגובה