שאלה:
יהודי שלא מלו אותו בקטנותו ולאחר שגדל לא מל את עצמו מבחירה. מה דינו לגבי נישואין, עליה לתורה, צירוף למנין וכו'?
תשובה:
אחרי שחזר בתשובה וקיים מצות מילה מה הבעיה? אם יש בעיה אחרת כמו מחלל שבת בפרהסיה תסביר יותר, אבל מה שנימול בגיל מבוגר זה לא חסרון בו, אדרבה, הרי תיקן דרכיו.
יום טוב.
כתבתי בפירוש לא מל את עצמו גם לאחר שגדל. מה דינו?
מתנצל שלא שמתי לב, אם הבעיה היא רק הערלות והוא שומר שבת וכו', אין בעיה שהוא יצטרף למנין באופן עקרוני. ראה במשנה ברורה (סי’ נה ס”ק מו) שכתב שמומר לתיאבון לעבירה אחת, מצטרף למנין. רק מומר כזה להכעיס אינו מצטרף למנין. אמנם ראה שם בכף החיים ס”ק סב שהביא מחלוקת בין הרדב”ז לתשב”ץ לגבי ערל איך לדונו בענין זה, (ולדעת הרדב”ז מצטרף, אולם צידד שם כהתשב”ץ שאין ראוי לצרפו, אף שאינו נחשב מומר לכל התורה). לכן לכתחילה עדיף שלא לצרפו, אבל אם אין מישהו אחר – אפשר.
השאר תגובה