שאלה:
לגבי שיטת רבינו שלמה זלמן אויערבאך זצוק"ל בדין מסירת מודעה בהתרת נדרים בערב ראש השנה- לגבי מנהג טוב שאדם עשה ולא התנה שיהיה בלי נדר שנהגו לסמוך על המודעה בערב ראש השנה
אחרי עיון בשיטתו בספר "כל נדרי" לרב יצחק אליהו שטסמן- פרק פ"א סעיפים י"ג-י"ד, סעיף קטן ל"ח- נראה שלהלכה למעשה יש עדויות שר' שלמה זלמן אויערבאך חייב התרה לחומרא על מנהג טוב ספציפי.
1. הבנתי נכון?
2. אם הבנתי נכון- זהו דין במקרה של וודאי- שעשה מנהג טוב שלוש פעמים אבל בספק אם עשה שלוש פעמים- זה וודאי שאפשר לסמוך לכתחילה על ההיתר של ר' שלמה זלמן אויערבאך גם לפי החומרא שהזכרתי בשם ספר "כל נדרי" מקודם?
3. האם עשיית מעשה טוב שלוש פעמים נחשבת נדר גם אם התכווין שלא אך לא התנה בשפתיו בדיבור?
תשובה:
נכון, אבל זו חומרא גדולה, ראה שם כל המקורות הרבים שהביא לכך שמועילה מסירת מודעה לענין קבלה כזו שלא קיבלה בפיו מעולם, ולכן אם קשה למצוא שלושה או שלכתחילה היתה כוונתו שלא יהיה קבוע רק לא אמר בלי נדר, או כל ספק אחר, אין לחשוש.
יום מבורך.
במילים אחרות, יש מקום להחמיר במצב של וודאי נדר מצד מנהג טוב שלוש פעמים, אבל לעומת זאת בכל ספק מכל סוג שהוא האם בכלל יש כאן נדר מצד מנהג טוב שלוש פעמים- אפשר ללכת לקולא שלא צריך התרה, גם לסוברים שנדר מצד מנהג טוב שלוש פעמים זה נדר מדאורייתא כפשוטו- כמו נדר או קבלת נדר ממש בפיו ובחיתוך שפתיים, גם אם יש אפשרות להשיג בית דין מומחים שיתיר בקלות, וזה לפי אשכנזים, ספרדים או תימנים וכל הפוסקים כולם ואפילו לכתחילה ממש בלי חשש?
הבנתי נכון?
נכון
וזו לא דעת יחיד של רבינו שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל?
גם שאר הפוסקים האשכנזים, הספרדים או התימנים וכל העדות- פוסקים כך הלכה למעשה ממש?
שאר פוסקים לא החמירו כלל
זו לא שאלה שקשורה בכלל להבדל בין אשכנזים, ספרדים או תימנים ושאר עדות בישראל?
לא קשור
בעצם אם הבנתי נכון, כבוד הרב אומר ששאר הפוסקים חוץ מרבינו שלמה זלמן אויערבאך זצוק"ל- שהוא דעת יחיד לחומרא בנושא הזה- הקלו שאפשר לסמוך להלכה למעשה אפילו לכתחילה על מסירת המודעה בערב ראש השנה- אפילו בוודאי מנהג טוב שלוש פעמים ולא רק בספק- גם על הצד שמנהג טוב שלוש פעמים זה נדר מדאורייתא כפשוטו ואפילו אם יכול להתיר בקלות בבית דין מומחה.
ואין בזה כלל הבדל בין אשכנזים, ספרדים, תימנים וכל העדות בישראל.
הבנתי נכון?
נכון.
השאר תגובה