שאלה:
שלום וברכה,
לפני כ – 3 חודשים לקחתי על עצמי כיסוי ראש מלא אחרי מחשבה רבה. אך מאז אני "כלואה" בבית ונמנעת לצאת כדי לא להֵראות עם הכיסוי בחוץ. מעט הביטחון העצמי שהיה לי, ירד לגמרי. יש בי תחושת תסכול על כך שאישה צריכה לכער את עצמה שמא לא תכשיל את הסביבה…
לפני כחודש וחצי הייתי בסכנת חיים ואני בטוחה שהיתה לי השגחה בזכות הכיסוי, כך שברור לי שאני ממשיכה במצוות כיסוי הראש. השאלה איך אני יכולה להמשיך כשאני לא מסוגלת לצאת מהבית, מוצאת תירוצים למנוע מפגשים חברתיים וזוגיים עם בעלי?
אני פשוט שונאת את מה שאני רואה במראה כשאני עם כיסוי ומסתובבת בתחושת דכדוך רוב היום. שמחת החיים ירדה ואני פשוט מוצאת את עצמי עצובה על אובדן המראֵה שהיה לי ואינו יותר לעולם!
בעוד כחודש בני יחגוג בר מצווה והוא מאוד מבקש לעשות אירוע קטן, אבל אני כל כך מדוכאת ולא מסוגלת לשאת את המחשבה שאהיה במרכז כשאני שפופה וחסרת ביטחון ומלאת שנאה עצמית. כל הנסיונות לוותר על האירוע, לא צלחו ואני ממש אובדת עצות.
אני מבינה את האיסור לחבוש פאה, אך האם ניתן לאותו הערב של האירוע, להשתמש בפאה זולה וסינטטית ומעליה לקשור כיסוי ראש חלקי? כך ארגיש קצת יותר טוב עם עצמי.
והאם נגזר עליי להישאר בבית בדיכאון ולהיות מנותקת מהעולם והעיקר לעמוד במצוות כיסוי הראש (שגם ככה רק בבית)?
תשובה:
ראשית לגבי סיום שאלתך, אשתי חובשת פאה נכרית נאה, לא זולה וסינטטית, אלא פאה עדינה אבל טבעית ויפה המכונה קאסטם, וזה בסדר גמור [נכון יש שהחמירו בזה בעיקר הגר"ע יוסף זצ"ל, אבל רבים מאוד מגדולי הפוסקים מקילים, ונשות תלמידי חכמים רבים הולכות בפאות נכריות ואם זה כל כך מפריע לך ודאי את יכולה גם לעשות כמותן].
גם במידה ואת לא מעונינת בפאה נכרית, יש היום מיגוון של כיסויים, ואם מה שקנית לא מוצא חן בעינייך תנסי משהו אחר, יש דברים מאוד יפים.
מזל טוב ורוב נחת, ואיזרי כוחות, אף אחת בחוץ לא שווה שתשקיעי בה מחשבה רבה כל כך…
בהצלחה רבה מאוד!
