לתרומות לחץ כאן

כיצד 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' מועיל לתקן אמירת שם ה' בטעות?

בס"ד

מאמר השבוע עוסק בברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, אשר מקור אמירתו נלמד מפרשת השבוע. מה מקורו, מעלתו וענינו? מדוע בקריאת שמע אומרים אותו בלחש, ואילו ביום כיפורים אומרים אותו בקול? האם כאשר אומרים אותו בקבלת מלכות שמים יום כיפור קטן או באירועים שונים, או בתפילת 'אנא בכח' יש לאומרו בלחש, או שניתן לאומרו בקול? מי שדילג עליו בטעות בקריאת שמע מה דינו? ומה הדין אם אמרו ללא כוונה? האם ניתן לאומרו בהמשך קריאת שמע? כיצד הוא מועיל אם אמרו את שם השם בטעות, או ברכו ברכה לבטלה? האם הוא מתקן לגמרי את האיסור של הוצאת שם שמים לבטלה, או שהוא רק מועיל לתקן מעט ולכפר מעט? האם יש הבדל בין אמירת שם השם לבטלה לברכה לבטלה? ומהו? כאשר אומרים אותו לאחר שאמרו ברכה לבטלה, האם צריך לאומרו בלחש או שניתן לאומרו בקול? מדוע בבית המקדש הזכירו אותו במקום לענות אמן? בשאלות אלו ועוד עוסק מאמרנו השבוע.

כיצד 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' מועיל לתקן אמירת שם ה' בטעות?

מקור אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'

בפרשה (בראשית מט א) מסופר: 'וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים'. מהפסוק נראה שיעקב אבינו עמד לגלות לבניו את סודות העתיד, ומה יקרא באחרית הימים, אולם בפועל התורה ממשיכה לספר כיצד יעקב הוכיח שלשה מבניו, ובירך את שאר בניו בברכות, אולם אין שום גילוי סודות אחרית הימים, ונשאלת השאלה מדוע יעקב שינה את תוכניותיו?

הגמרא (פסחים נו.) עומדת על קושיא זו, ומספרת בהרחבה את השתלשלות הענינים. בתחילה ביקש יעקב אבינו לגלות לבניו את קץ הימים, כלומר מהו התאריך שבו יגיע המשיח, ותיאור המציאות של ימים אלו, אולם כאשר בניו נכנסו והוא עמד לגלות את הסוד הכמוס נסתלקה ממנו השכינה.

יעקב אבינו נחרד, ושאל שמא חס ושלום אחד מבני יש בו פסול? כאברהם אבינו שיצא ממנו ישמעאל, או יצחק אבינו שיצא ממנו עשו?

ואז שנים עשר השבטים השיבו ליעקב 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד'  (דברים ו ד). וכוונתם היתה לומר: חס ושלום – כפי שהינך מאמין אך ורק בא-ל אחד, אף אנו כולנו מאמינים בא-ל אחד.

באותה שעה, פתח יעקב אבינו ואמר, 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.

לאור סיפור זה דנו חכמים מה לעשות, האם בכל פעם שאנחנו קוראים קריאת שמע עלינו לומר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' כפי שאמר יעקב אבינו, או שמא אין לנו לומר כך, שהרי משה רבינו בתורה לא הזכיר תיבות אלו בפרשת קריאת שמע. ולפיכך תיקנו שיאמרו אותו בלחש.

אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בלחש

השולחן ערוך (או"ח סי' סא סעיף יג) פסק, שלאחר שמע ישראל צריך לומר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בחשאי', וכפי שמבואר בגמרא הנ"ל, ונחלקו הפוסקים בהגדרת הדברים:

הצל"ח (פסחים נו. ד"ה נאמריה) סובר כיון שמשה רבינו לא אמרה בתורה, לכן לא רצו שיראה כאילו הדבר כתוב בתורה, ולכן צריך לעשות היכר ולאומרה בלחש. וכן פסק המשנה ברורה (או"ח סי' סא סק"ל).

מאידך רבי שלמה קלוגר (חכמת שלמה או"ח סי' סא סעיף יג) נחלק על כך וסבר שהטעם הוא משום ששבח זה הוא שבח השייך למאלכי השרת ואין לנו זכות לאומרה, ולכן משה רבינו לא אמרה, אולם מכיון שיעקב אבינו אמרה אומרים אנחנו אותה בלחש. וכן פסק הערוך השולחן (או"ח סי' סא סעיף ד; סי' תריט סעיף ז), והוסיף כיון שברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד מורה על שעת הגאולה, אנחנו בושים שמחמת חטאותינו הדבר מתעכב, ולכן אומרים אותו בלחש.

ונזכיר רק כי האר"י ז"ל (שער היחודים פ"ד ה:) כתב, שהחיוב לאומרה בלחש משום שלרוב קדושת השבח אם אומרה בקול יכולים להתדבק באדם כוחות שאינם טהורים רח"ל.

ויש כמה הבדלים בין השיטות וכפי שנבאר.

מדוע ביום כיפור אומרים אותו בקול רם?

השולחן ערוך (סי' תריט סעיף ב) פסק שביום כיפור להבדיל מכל השנה יש לאומרו בקול רם. ומקור הדברים הוא במדרש (דברים רבה ואתחנן ב לו; הובא בטור או"ח סי' תריט) שכאשר עלה משה רבינו למרום שמע את מאלכי השרת מקלסים את הקב"ה בשבח זה, והורידה לישראל, ומכיון ששבח זה שייך רק למלאכים אומרים אותו בחשאי. והמדרש מוסיף שהדבר משל לאדם שגנב תכשיט מבית המלך ונתנה לאשתו, אולם התרה בה שלא תתקשט בתכשיט זה אלא בתוך הבית, כך גם אנחנו אומרים את השבח השייך למלאכים בחשאי. אמנם ביום כיפור שאנחנו נקיים כמלאכי השרת, יכולים אנו לומר שבח זה בקול רם.

[התשב"ץ (ח"ב סי' רלו) הוסיף, שיעקב אבינו ידע שבח משום שכאשר חלם את החלום של הסולם שבו עלה לשמים בחלומו שמע שבח זה ממלאכי השרת].

מדוע ביום כיפור אין איסור מצד שמשה רבינו לא אמרה?

רבי שלמה קלוגר מוכיח מכך את שיטתו כי האיסור לאומרה בקול הוא משום שזה שבח השייך למלאכים או ליעקב אבינו, ולא שייך אלינו ולכן משה רבינו לא כתבה בתורה, ולכן עלינו לאומרה בלחש, ולכן ביום כיפור שאנחנו דומים למלאכים אומרים אנו שבח זה בקול רם, אולם הטעם שאומרים אותו בלחש שלא יראה כאילו זה חלק מהתורה, אין סיבה לשנות ביום כיפור.

אמנם לדעת הצל"ח כפי שפסק המשנה ברורה, יש לומר כיון שכל השנה אנחנו אומרים אותו בלחש, ניכר שהוא אינו חלק מהתורה, ואין חשש במה שביום כיפור אנחנו אומרים אותו בקול, וניכר הדבר שאף שאינו כתוב בתורה, כיון שביום זה שאנחנו דומים למלאכים משנים אנו מהסדר שנמסר לנו בתורה, ואומרים אנו שבח השייך רק למלאכי השרת.

האם בקבלת עול מלכות שמים מותר לאומרה בקול רם

כאשר מקבלים עול מלכות שמים למשל בסוף סדר יום כיפור קטן או באירועים שונים, נהוג לומר את הפסוק של שמע ישראל 3 פעמים בשכמל"ו 7 פעמים ה' הוא האלוקים, וכתב הצל"ח (פסחים נו. ד"ה נאמרוהו) שנהוג לומר בשכמל"ו בקול רם, אך יש שעוררו שהדבר אסור וחובה לאומרו בלחש [וכן נוהגים בכמה קהילות בימינו], וביאר הצל"ח שהדבר תלוי במחלוקת הנ"ל, לשיטתו שהאיסור אינו משום שלא יראה כאילו אנחנו מוספים משהו לתורה, האיסור הוא רק כשאומרים את פרשת קריאת שמע, אך באופן אחר אין איסור.

אולם כתבו פוסקי זמנינו (ראה פסקי תשובות סי' מח הערה 63 ועוד) שלדעת רבי שלמה קלוגר ועוד שהאיסור הוא כדי שלא יקנאו בנו המלאכים שיש לנו שבח זה, תמיד יש לאומרו בלחש.

ובדומה יש לדון כאשר אומרים שבח זה בסוף אמירת השבח של אנא בכח, ותלוי במחלוקת הנ"ל. ויש שהקפידו אף כאשר אומרים שבח זה לאחר ברכה לבטלה [ראה להלן], לאומרה בלחש.

הבן איש חי (תורה לשמה סי' קצו) כתב שההקפדה הוא דוקא באמירת קריאת שמע, שבאמירת קריאת שמע מביא האדם על עצמו אור מיוחד, וצריך שיהיה בסדר הנכון מה שקול רם ומה בלחש, אך בשעת לימודו אין הקפדה ומותר לומר שבח זה בקול רם.

ובדבריו אין הכרע במצב הבינים באמירת השבח כשבח ולא בסדר לימודו, אולם לא בקריאת שמע, האם חובה לאומרו בלחש, או שרק בקריאת שמע יש חיוב זה.

האם יהא שמיה רבה הוא תרגום של בשכמל"ו?

המהרש"ם (ח"ה סי' ט) כתב ע"פ התרגום ירושלמי (בראשית מט א) שכתב שיעקב אבינו ענה 'יהא שמיה רבא מברך לעלמי עלמיא', וביאר שהתרגום של 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' זה 'יהא שמיה רבא' שאומרים אנו בקדיש. אולם בקדיש שאנו אומרים אותו בארמית שהמלאכים אינם מבינים, אינם מקנאים בנו שאנחנו משתמשים בשבח שכביכול גנבו מהם, ולכן יש לאומרו בקול רם, אולם כאשר אומרים אותו בלשון הקודש חובה לאומרו בלחש. [אמנם לשיטת הצל"ח שהסיבה לאומרו בלחש שיהיה היכר שאינו כתוב בתורה, בקדיש אין חובה לאומרה בלחש גם אילו היו המלאכים מבינים שבח זה].

האם הוא מעכב?

הב"ח (או"ח סי' סא) סובר שאמירת שבח זה בקריאת שמע אינה מעכבת, ואף אם אדם דילג על שבח זה, יצא ידי חובת קריאת שמע. אולם הלבוש (או"ח סי' סא) סבור ששלא זו בלבד ששבח זה מעכב, אף אם לא אמרה בכוונה הוא מעכב, ולא יצא ידי חובתו. המשנה ברורה (סי' סא ס"ק כט) הביא שיש בכך מחלוקת, אולם בביאור הלכה (שם) נטה שנראה שאינו מעכב.וכתב שאף לדעת הלבוש נראה שאם נזכר שלא אמרו או שלא כיון אינו חייב לחזור לתחילת קאריאת שמע, ויכול לאומרו שוב במקומו בכוונה.

תיקון ברכה לבטלה

בתלמוד ירושלמי (ברכות פ"ו ה"א) נאמר שאדם שבירך ברכה לבטלה צריך לומר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' כדי שלא להזכיר שם שמים לבטלה. והובאו הדברים להלכה בתוס' (ברכות לט. ד"ה בצר) וברמב"ם (ברכות פ"ד ה"י) ובשלחן ערוך (או"ח סי' רו סעי' ו), בין במקרה ואדם בירך ברכה לבטלה, ובין במקרה שאדם התחיל לברך ברכה ונזכר שהוא טעה והוא באמצע הברכה, עליו להפסיק ולומר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.

תיקון הוצאת שם שמים לבטלה

בדומה כתב הרמב"ם (שבועות פי"ב הי"א) שאסור להזכיר את שם השם לבטלה – ללא סיבה מוצדקת, ואם אדם בטעות הזכיר את שם השם לבטלה ימהר מיד וישבח ויפאר ויהדר את שמו יתברך, ובכך לא תהיה הזכרת השם לבטלה. ומביא הרמב"ם דוגמא אם אדם בטעות הזכיר את שם השם, מיד יוסיף 'ברוך הוא לעולם ועד', או 'גדול הוא ומהולל מאד', ומכיון שאמר שבח של השם אין בכך בעיה. הכסף משנה והרדב"ז ציינו שמקור הרמב"ם הוא מדברי הירושלמי, ונראה מכך שניתן לומר כל שבח ולאו דוקא 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. אמנם הפוסקים נקטו למעשה שיש לומר דוקא את השבח של 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.

כיצד 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' מתקן את האיסור

המבי"ט (קרית ספר שבועות פי"ב הי"א) כתב שהטעם הוא משום שנאמר (דברים לב, ג): 'כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ', ולכן יש דין כי תמיד לאחר הזכרת השם יש צורך בהזכרת שבח. וכפי שנלמד בגמרא (יומא לז.) שבמקדש לאחר כל ברכה היו מזכירים שבח זה של 'ברוך שם' במקום אמן, ונלמד מהפסוק הנ"ל.

הפנים מאירות (ח"ג סי' ט) כותב שאדם שבירך ברכה לבטלה, ואמר מיד 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' תיקן את האיסור לגמרי ואינו זקוק לכפרה נוספת על החטא של הזכרת שם שמים לבטלה. ומדייק זאת מדברי הרמב":ם שכתב שיאמר שבח זה כדי שלא יהיה ברכה לבטלה, הרי שאם אמר שבח זה אינו ברכה לבטלה.

החזון איש (או"ח סי' קלז סק"ו) מבאר שבעצם אין איסור להודות להשם וכל אדם יכול להתפלל בלשונו שלו, ולהודות להשם בלשונו שלו. ולכן כאשר הוציא שם השם בטעות אם מוסיף אח"כ מילות שבח נמצא שהזכיר את שם השם כחלק משבחו של מקום, ואין הבדל אם הקדים דברי שבח להזכרת השם, או שפתח בהזכרת שם השם והוסיף דברי שבח.

החיד"א (נחל קדומים פ' קדושים) ביאר ע"פ דברי הזוהר הקדוש (יתרו צא:) שהקב"ה בשעת בריאת העולם, חקק את שמו הקדוש על אבן, והניחו על פי התהום, ושם קדוש זה מונע מהתהום לשטוף את העולם. אולם כאשר אדם נשבע לשקר בשמו של הקב"ה חס ושלום, יש פגיעה בכבוד שמו הקדוש בעולם הזה והאותיות של השם פורחות, והמים עולה ורוצה לשטוף את העולם. ויש מלאך מיוחד הממונה על שבעים מפתחות של שמו הקדוש, שתפקידו להשיב את השם הקדוש למקומו. והביא החיד"א את דברי הרב החסיד מוהר"א מקראקא שביאר את השייכות בין אותו מלאך הממונה, לשבח של 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', ולכן ע"י אמירת שבח זה בדוקא יש כח למלאך לעשות תפקידו כראוי ולתקן את הנזק שנעשה ע"י הזכרת שם השם לשוא.

האמרי אמת (פר' וארא) ביאר שלעתיד לבא יתבאר שאין שום דבר לבטלה, ויתקיים הענין של 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', משום שאז לא יהיה בעולם שום דבר מלבד מלכותו יתברך. ולכן הוא תיקון של אמירת השם לבטלה הוא להזכיר שבח זה.

ההבדל בין הביאורים

וקיימים כמה הבדלים בין הביאורים, נביא את חלקם:

האדמו"ר מקלויזבורג (דברי יציב או"ח סי' פג אות ד-ו) כתב שמלשון הירושלמי והרמב"ם נראה שאין צריך כפרה, ואמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' מתקנת לגמרי את מה שקלקל באמירת ברכה לבטלה, כשיטת הפנים מאירות. אולם דייק מלשון השלחן ערוך שיש כאן תיקון מסוים, אך אינו מתקן לגמרי את החטא, ועדיין צריך כפרה על שאמר ברכה לבטלה. וביאר שהדבר תלוי לפי הביאורים הנ"ל האם אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' מתקן לגמרי משום שאם אמר שבח יחד עם שם השם אין כאן אמירה לבטלה, ואין כלל איסור. אולם לביאורים שיש שבח ותיקון לפגם, אין הכרח לומר שהוא תיקן לגמרי את הפגם, ויתכן שהוא רק תיקון חלקי בלבד.

האם מועיל אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' לאחר זמן

הבדל נוסף בין הביאורים הוא האם מועיל לומר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' לאחר זמן, משום שאם התיקון הוא כיון שהזכיר את שם השם יחד עם שבח מתאים, כבר אינו הוצאת שם שמים לבטלה, יש להסמיך את אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' מיד לאמירת השם, אולם אם יאמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' לאחר זמן אין בכך תועלת. אולם אם יש כאן אמירת שבח שמועיל לתקן את הפגם שנוצר.

ואכן נחלקו בכך האחרונים האשל אברהם (בוטשאטש או"ח סי' כה סעי' ד ד"ה בהגה) כתב שיש מדת חסידות לומר מיד, אך אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' מועיל אף לאחר זמן רב מהוצאת השם לבטלה. אך המנחת יצחק (ח"ז סי' ז) סבר שכל התיקון מועיל רק אם אומרו מיד.

האיסור בברכה שאינה צריכה

החזון איש כתב שברכה שאינה צריכה כלומר אדם שאינו אוכל לחם המברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ, מהתורה אין בכך איסור משום שאדם יכול להודות להשם שהוציא לחם מן הארץ אף שברגע זה אינו אוכל ואינו נהנה מרגע זה משבח זה. אולם כיון שחכמים תיקנו ברכות, ותיקנו שלא להזכיר את הברכות הללו בלי סיבה, אלא בשעה שאוכל ונהנה ויברך את הברכה המתאימה, וטעם הדבר שאין בכך יראת שמים שאין ראוי לגשת אל הקודש בכל עת אלא כפי מה שקבעו חכמים.

ולכן הקשה כיצד מועיל אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', והרי אמירה זו מועלת רק ששם השם לא הוזכר סתם אלא ביחד עם שבח, אולם אם כל האיסור הוא שלא לשבח דרך ברכה בצורה שלא תיקנו חכמים כיצד יש כאן תיקון.

ותירץ שחכמים לומר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' על ברכה לבטלה, להורות שאמירת ברכה שלא במקומה דינה כהוצאת שם שמים לבטלה.

אמנם לפי הביאורים שהשבח מועיל לתקן את הפגם, ניתן להבין שגם פגם זה מתוקן בכך.

למדני חוקך

להשלמת הנושא יש לציין שהשולחן ערוך (או"ח סי' רו סעי' ו) פסק שאם התחיל לומר ברכה, ואמר ברוך אתה השם, ונפל האוכל מידו והתקלקל, או שנזכר שאינו צריך לברך, עדיף לומר למדני חוקיך, כיון שיש פסוק (תהלים קיט יב): 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ', ואם הזכיר פסוק נראה שהוא קורא בתורה ולא אומר שם השם לבטלה. ובמקרה שיכול לגרום לכך ששם ה' יהיה חלק מפסוק, עדיף מאשר לומר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.

ולמעשה אף באופן שהמשיך לומר ברוך אתה ה' אלוקינו יכול לומר 'כרת עמנו ברית בחורב', וכיון שיש פסוק (דברים ה ב): 'ה' אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב' נמצא שהזכיר פסוק שלם ולא הוציא שם שמים לבטלה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.