שאלה:
ברצוני להרחיב את הדירה בהתאם מדויק לתוכניות תב"ע המאושרים על פי עיריית ירושלים, השכן שלי הגיש את התנגדותו בעיריית ירושלים והתנגדותו נדחתה, לאחר מכן, פנה שוב המתנגד לוועדת ערר להגיש התנגדות, גם שם התנגדותו נדחתה (מדובר על בניה תואמת תב"ע + השכן כבר הרחיב את דירתו בהתאם לתוכנית תב"ע זו).
כעת לאחר שכל הועדות השונות (עיריה + ועדת ערר) דחו את התנגדותו ואישרו לי את הבניה, השכן מנסה בדרך חדשה לפנות לדין תורה, ברצוני לדעת האם יש לתובע זכות לפנות לדון בדין תורה אחר שהסכים ונתרצה מתחילה לפסק השופטים בועדת ערר ונדחתה טענתו (ובגלל שהפסיד בועדת ערר ובעיריה מנסה להתנגד בדין תורה)?
תשובה:
שלום וברכה,
שכן שפנה לעירייה ואח"כ לוועדת ערער גילה בדעתו שאינו חפץ בדין תורה ולכן אין לו את הזכות לפנות אח"כ לדין תורה. ולפי הלכה בית דין לא דנים אם התובע פנה תחילה לערכאות. ולכן אם בית דין ישלחו לך הזמנה, תשלח להם שהתובע כבר תבע אותך בעירייה ובוועדת ערער.
בהצלחה.
מקורות:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן כו
מי שהלך בערכאות של עובדי כוכבים ונתחייב בדיניהם, ואחר כך חזר ותבעו לפני דייני ישראל, יש אומרים שאין נזקקין לו. ויש אומרים דנזקקין לו, אם לא שגרם הפסד לבעל דינו לפני עובדי כוכבים. והסברא ראשונה נראה לי עיקר.
