צניעות / צניעות באירופה לפני השואה

שאלה:

יש לי חוסר בהירות שאשמח אם הרב יכול לפתור אותו-
1) מצד אחד ההלכה מחייבת שהחצאית של האישה תכסה את הברך בכל מצב, ומצד שני מקובל לומר שיש חובה ללבוש חצאית המגיעה עד אמצע הברך. האם חובת אמצע הברך היא רק בתור גדר שלא יראו את הברך בשום אופן (כגון בעליית מדרגות וכדו'), אך אין חיוב בעצם לכסות יותר מזה, ולו יצוייר שאישה תלך ברחוב בלבד ללא עליית מדרגות, או אישה שיכולה להיזהר שלא יראו בשום אופן את הברך, האם מותר לה ללכת עם חצאית עד הברך?
2) מדוע מתמונות שרואים מלפני חמישים שנה או אפילו תמונות מהבית-ספר של שרה שנירר לפני השואה, שבתמונות הללו הבנות נראות לבושות בקריטריונים שלא עומדים כלל לפי כללי הצניעות שקיימים היום.
מאוד מציק לי הנושא ואשמח לתשובה ברורה.

תשובה:

שלום וברכה

1. נכון מאוד, הרעיון של אמצע הברך הוא כדי שבכל מצב הברך תהיה מכוסה. כמו כן כמובן אשה גבוהה ראוי שתכסה יותר והכל לפי התוצאה וכיצד היא נראית.

2. אם קצת יודעים את ההיסטוריה של בית יעקב מבינים היטב. המצב היה כזה שהבנות כלל לא קיבלו חינוך יהודי! לא היו בתי ספר יהודיים ובודאי לא דתיים, הבנים חלקם למד בישיבות או לכל הפחות בחיידר כדת וכדין, ואילו הבנות היו במצב רוחני נמוך הרבה יותר, מה שקיבלו בבית [שלרוב היה של היודים פשוטים שלא ידעו הרבה לתת] זה מה שהיה וזהו. כל עוד הבנות ישבו בבית ותפרו ורקמו זה עוד החזיק איכשהוא, אבל ברגע שהתחילה השכלה ובנות קיבלו תודעה ללמוד ולדעת, האופציה היתה רק בתי ספר נכריים, מצבן הרוחני התדרדר כמובן הרבה יותר. וכארן באה שרה שנירר, ועשתה דבר נפלא ביותר, היא לקחה את הבנות לימדה והעניקה ונתנה גאווה יהודית, ידע יראת שמים וכו'. אבל צריך להבין היא עבדה עם רוח התקופה… היא המתודדה עם בנות שבאו עם מטען לא פשוט, ולכן הדרישות מבחינת צניעות לא היו יכולים להיות בשלימות. באותה תקופה ניתן היה לראות אשת רב שאינה מכסה את ראשה… מכאן גם אצל הבנים הורו על הקפדה על הופעה נאה, כובעים בהירים חליפות מודרניות כדי לייקר את מעמד בני הישיבה, שכן נערה שהסכעימה להנשא לבן ישיבה שאינו נושא משרה תורנית מכניסה, כולם שאלו איזה מום יש בה… בנות העדיפו סנדלר או חייט מצליח ולא בן ישיבה "בטלן"… עם תובנות אלו התמודדה שרה שנירר והביאה [עם שאר אנשי הצוות והסיעוע מרבני אגודת ישראל וכו'] ב"ה למהפכה גדולה.