לתרומות לחץ כאן

בשר ויין בליל תענית ציבור

שאלה:

נפסק להלכה שימי התענית דינם שווה לתשעת הימים ורציתי לדעת האם זה לכל דבר? האם בליל התענית אסורים בבשר ויין וכן האם אסור לכבס בגדים וכן ללבוש בגדים מכובסים?

תשובה:

ההנהגה הראויה לבעל נפש להמנע מאכילת בשר בליל תענית, ולגבי בשר ויין גם במוצאי תענית יש שנהגו להחמיר, בבגד מכובס לא שמענו להחמיר אבל ברחיצה בעל נפש יחמיר.

מקורות:

ראה כף החיים סי’ תקנח ס”ק טז בשם מהרי”ל ועוד שעיקר התענית להמנע מאכילת בשר ויין בתחילתו וסופו, ולדבריו גם במוצאי הצום יש להחמיר, אולם במשנה ברורה שם כתב שלא נהגו להחמיר בזה.

וע"ע משנה ברורה תקנ, ו.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. זה כמו בתשעה באב שכתוב שלא אוכלים בשר מפני אבלות של יום. הרעיון דומה לאדם שיחזור מלוויתו של אביו ויאמר, די כבר נגמרה הלוויה תביא איזו שווארמה טובה… אבלות זה לא משהו של זבנג וגמרנו..

  2. מחילה מכבוד הרב אבל לא זכיתי להבין את תשובתו. אכן המקור הוא מוצאי ת"ב ועל זה דיברתי שלא הבנתי. תשובת הרב מוקשית משני סיבות. ראשית כל זאת תשובה רגשית. ממתי ההלכה מתייחסת לרגש? אם מותר אז מותר. והסיבה השנייה שהתקשתי להבין את התשובה זה אדרבה דווקא מהלכה זו גופא. שכן כל ההלכה למנוע בשר בלילה שלאחריו זה רק בת"ב נדחה. כשהת"ב חל בזמנו הרי שהאבלות ממשיכה רק עד צהרי י' ותו לא. ברגע שעבר חצות היום מותר לאכול למרות שזה אותו היום (למרות שהרגע חזר מהלוויית אביו…) כ"ש לכאורה שבנדחה לא היה מקום להוסיף מהיום הבא שהוא כבר י"א

  3. המקור שציינתי אינו דוקא בתשעה באב אלא בכל תענית, ראה את דברי כף החיים בפנים, ומקורו ממהרי"ל, כלומר זה כבר מנהג מימי הראשונים. מה שכתבתי אני מבחינת רגש זה הסבר שלי בטעם הדבר. מה שכתבתם מתשעה באב בצהריים לא הבנתי, אדרבה בתשעה באב לא רק במוצאי היום אסור אלא גם למחרת עד חצות.

  4. מדוע כשזה חל בזמנו ואבלות מסתיימת בחצות י' לא ממשיכים הלאה מעבר לכך אלא רק עד חצות ולא לפחות עד הלילה ואולי גם בלילה שלאחריו משום אבלות דיום כמו שאומרים בנדחה? משמע לכאורה שברגע שהאבלות הסתיימה – במקרה של בזמנו שמסתיים בצהרי י' – זה הסתיים. אז מדוע בנדחה שהאבלות הסתיימה בערב ממשיכים גם במוצאי י'?

  5. האבלות בי' אב היא בכל מקרה קלושה, הדין הזה נאמר רק במוצאי תענית, שאכן צמו היום והתאבלו מתוך תענית. לא משנה נדחה או בזמנו, זה חלק מניהוגי התענית.

  6. לכבוד השואל הנכבד,ראשית כל לדעת השו"ע אין הכי נמי לא אוכלים בשר ולא שותים יין עד סוף יום י' באב,ואמנם גם להרמ"א שפוסק רק עד חצות,דעתם בזה היה שבודאי שט' באב קובעים ביום ט' באב כי לפני השקיעה בט' באב היציתו את בית חיינו וזה העיקר,אבל סוף כל סוף נשרף משך כל המשך יום העשירי,ולכן ממשיכים במקצת את האבילות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל