שאלה:
שלום כבוד הרב
בערוך השולחן בהלכות מילה אות י כותב : ..ואני אומר שאין כאן תרעומות חדא כיוון שמסיימים את הברכה בגמר החיתוך הרי זה עובר לעשייתן כמו בברכת המוציא שגומרים אותה בגמר חיתוך הפת כדאמרינן בברכות לט צריך שתכלה ברכה עם הפת וכו'.אך לבד מזה הא גמר המצוה הוא הפריעה וא"כ אף אם יחתוך קודם הברכה עדיין הוא עובר לעשייתן ….עד כאן.וקצת קשה לי מה הדימיון לבציעה שהרי בבציעה הברכה היא על האכילה ולית מאן דאמר שיברך באמצע האכילה והבציעה היא רק עניין בברכת המוציא משא"כ במילה שהברכה היא על החיתוך שהוא חלק מהמצוה.
תודה
תשובה:
אכן צ"ע. מסתבר שכוונתו שכמו שבפת יש הקפדה לברך על לחם שלם, ואף על פי כן, הגם שבגמר הברכה הלחם כבר לא שלם זה נחשב שהברכה חוזרת לתחילתה וכאילו נאמרה כולה אז על השלם, כך גם כאן, שהרי בשורש העיקרון זהה, לאיזה זמן לשייך את אמירתה.