שאלה:
אדם הקונה דירה מאדם חילוני, והמוכר החילוני מעוניין להכניס בחוזה (הסכם מכר) סעיף בו כתוב כי כל איחור בתשלום מצד הקונה, יגרור אחריו חוב ריבית בסך 1% לכל חודש איחור (ובפחות מחודש, לפי מספר הימים של האיחור). האם מועיל בזה היתר עיסקא? והאם מועיל כשהחילוני (המוכר) אינו מבין בין ימינו לשמאלו בדיני ריבית ובהיתר עיסקא, וסביר מאוד להניח שהוא לא יבין את המשמעות של פלגא מלוה ופלגא פקדון וכו' וכו'. והאם צריך לכתוב בחוזה שכל העיסקא היא ע"פ היתר עיסקא?
תשובה:
שלום וברכה,
לכתחילה יש להוסיף נוסח של היתר עסקה לחוזה כדי שלא יהיו בעיות של ריבית. אם המוכר לא מבין מהו היתר עסקה יש לסמוך על הסוברים שגם אם לא מבין מהו היתר עסקה חל ההיתר עסקה – ראה כאן שהרחבנו בנושא.
במקרה שלך יתכן שלא צריך היתר עסקה, אם כתוב בחוזה נוסח של התחייבות למכור ומתנים שמסירת החזקה תהיה בתאריך מסוים, כיון שאין מכירה יכול המוכר להתנות שבתאריך X המחיר כך, ובתאריך X המחיר יהיה גבוה יותר.
אבל עדיין צריך היתר עיסקא מצד הקנסות על המוכר אם לא יפנה את הדירה בזמן (דהכספים שקיבל עד הזמן ההוא נחשבים להלואה).
בסיום התשלום חל המקח, והסתלקה ההלוואה. ואז המוכר משלם קנסות עבור איחור העמדת המקח, ובזמן הקנסות אין הלוואה. אלא אם ננקוט שלא חל המקח עד שהקונה יעשה חזקה ולא עוזר שמסיים את התשלום. יש שרוצים לומר שבחוזה שכתוב בו שהמוכר מתחייב למכור והקונה מתחייב לקנות לא חל המקח בחוזה כיון שכתוב בו שמתחייב לקנות וגם לא בכסף כיון שאין כסף קונה שיש תנאי שהכסף לא יקנה וצריך שיעשה הקונה חזקה – וכך שמעתי מהגאון הרב שריאל רוזנברג שליט"א. ולפ"ז יצטרכו היתר עסקה על הקנסות של המוכר.
השאר תגובה