שאלה:
שלום. לגבי בקבוקים/צנצנות שקונים בסופר,
א.למה מבחינה הלכתית מותר להשתמש בהם ללא טבילת הבקבוק?
ב. למה אם גמרתי את תכולת הבקבוק יש המצריכים להטביל אותו שוב? מה זה שונה מהפעם הראשונה?
ג. לאלה שמצריכים להטביל את הבקבוק לשימוש חוזר, מה הדין אם מדובר בבקבוק שהוא לאחסון בלבד ולא שותים ממנו ישירות אלא מעבירים את תכולתו לכלי אחר או לכוסות (כמו בקבוק יין וכד') גם יצטרכו להטביל אותו בשימוש חוזר? תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
1. הרעיון הוא, שכל עוד אני רק מוציא משם מה שהוגש לי למכירה, זה לא שימוש של כלי, זה מיועד כרגע רק להוצאה. על פי זה יש נדון רחב בפוסקים, כאשר הוא לא רוצה להשתמש קבוע שזה הלכה רווחת להצריך טבילה, אלא רק להוסיף משהו שיש לו מבחוץ וכשיגמר הכל עם התוספת יזרוק את הקופסה, כגון החזרת יין לבקבוק אחרי קידוש, או הוספת קפה לצינצנת – איחוד אריזות, כך שלא שמים שם משהו חדש אלא חלק מהמוצר הקודם, ונחלקו בזה הדעות: בס’ שמירת שבת כהלכתה פרק ט הערה מד הביא מהגרש”ז אוירבך להתיר, משום שלדעתו זה נחשב המשך מצב קיים ואינו נחשב שימוש בפני עצמו, וכן התיר הגרי”י פישר זצ”ל בהליכות אבן ישראל עמ’ קח. אמנם בס’ מציון תצא תורה ח”א סי’ שסט הביא בשם הגר”א נבנצל שליט”א רב העיר העתיקה בשם הגרי”ש אלישיב שאסר זאת, וכן החמיר בזה בחוט שני טבילת כלים עמ’ ל’. דעת האגרות משה אגב כנגד רבים מהפוסקים שכלל א”צ לטבול בקבוקים גם בשימוש חוזר ממש, ראה נימוקיו בח”א סי’ קכב ויו”ד ח”ב סי’ מ. לדעתו יצירת הבקבוק היא ההחלטה להשתמש בו קבוע, וזה נעשה על ידי ישראל ועי’ עוד שם.
2. כלי איחסון חייבים טבילה ללא ברכה. אבל בקבוק יין אינו כלי איחסון אלא אחד מכלי הסעודה [ומכל מקום כאן נטבול בלי ברכה בלל סברת האגרות משה הנ"ל].
בחי' רעק"א ריש סי' קכ הביא בשם שו"ת בית יהודה שא"צ לטבול, והביא שיש שהחמירו בזה בכלי מתכות וכן נראה באיסור והיתר, ובשו"ת ציץ אלעזר ח"ח סי' כו פסק להקל בזה, אמנם בבן איש חי פרשת צו החמיר בזה, ובדרכי תשובה שם ס"ק ו הביא שיש לטבול ללא ברכה, וראה שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' סןו שהביא מחלוקת בענין זה, וכתב שאם מביאים אותם לסעודה לכל הדעות יש לטבול, וכן הורה הגרי"ש אלישיב לטבול ללא ברכה. בחוט שני עמ' כד החמיר עוד יותר, שכל המחלוקת היא רק בחביות גדולות שלא עשויות לבוא לשולחן, אבל כלי איחסון קטנים ודאי יש לטבול.
