לתרומות לחץ כאן

תורה ועבודה – דיעבד או לכתחילה?

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט"א

באתי לשאול לכבוד הרב שאלה פרטי למען כבוד הרב יסביר לי משהו שקשה לי להבין, בפרט שזה הקושי עכשיוי שלי.

הנה כהיום ההדרכה לבני תורה היא ללמוד עד שאפשר ואז בדיעבד לעבוד, קודם אם אפשר בקודש ואם לאו במשהו אחר שמוגדר טוב לבן תורה ללא תקלה הלכתי.

הנה שעת לעשות אמרו אחרי תקופת השוואה ועד עתה אנו ממשיכים כן. ואני מן האנשים החרדים לדבר ה' ומסכים למאה אחוז שמי שיכול ללמוד כל חייו אשריך וטוב לך! כן נקווה לכולם.

מ"מ מצד האמת לא כל אחד זוכה לזה הן מפני שאינו יכול ללמוד כל היום או לא כ"כ חכם או מצב שלו לא מתיר לפי איזה שהיא סיבה. ולכולם יהיה יום שהפרנסה יהיה נקודה לטפל בה כי משכורת כולל אינה מספיקה אפילו לתשלום מאכל זוג ואין צריך לומר כמה ילדים ברוך ה' בלי עין הרע שתזכו כולם לגדל הרבה בנים ובנות ולראות נכדים ונדות וביהם בעין טובה!

אבל משהו שבשיטה הזאת שקשה לי להבין שהענין עבודה קצת כמו "איסור" בין הלומדים ויש אפילו ורים שכך אומרים וכך יצא לכמה בני תורה שעבודה דבר בזוי. אכן לימוד התורה הכי מכובד אבל עבודה אינו בזוי כלל אדרבה מי יודע יותא מהתנאים קדושים ואפילו נביאים היו להם עבודה ואף שליבם רחב ממנו פי אלף אלפי אלפים, מ"מ כל בני אדם צריך להביא לחם על השולחן ולפיכך כזירה של "בזיעת אפיך תאכל לחם" פועלת לרוב אנושות.

לכן כבר ידוע ואני מניח שהרבה אנשים או הם במצב כזה או ראו או יש להם ידיד או קרוב משפחה תקוע במצב פרנסתי קשה כי למד שנים הרבה תורה ב"ה אבל לא דאג בהשתדלות ללמוד מקצוע שמשלם נורמלי ואז עם ריבוי המשפחה ואי אפשרות לאשה לעבוד כל הזמן או משכורת שלה לא מספיק או סתם לא נוכל לסבול עוד עול העבודה אז מי ישכיר לו? רק עבודה במשכרות נמוך שאינו מועיל כמעט לכלום וקשה למצוא זמן ללמוד תורה ומקצוע ואז מי שמח כך? לא הוא לא בני משפחתו וגם אפשר שגם לא ה', שאף שרואה מה שמסר נפש ללמוד אבל עם קושי פרנסה מי יכול לעמוד בנסיוניות אמונה שבא לאדם ? וחלילה ורד ממה בנה.

לכן מדוע לא לומר אכן שילמדו עד שאפשר ואני מברך שילמדו עד שיהיו עם שיער לבן ללא צורך פרנסה כלל אבל מצד ההשדתלות כדי לא לסמוך על נס לכתחילה וחכם רואה את הנולד ושלא יהיה קשה לעתיד שגורם כמה בעיות בכמה תחומים בחיים, שגם חלק מהיום כמו לילה אחרי גיל 24 ילמד מקצוע בלילה ולא רק משהו סתם אלא משהו שישלם הרבה, כמו עורך דין (בתחום לא בעיתי עם תורה, משהו פרווה כמו נל"ן) או בתחום מחשב כמו מתכנן (וכו' שיש מהם שאפשר להיות כשר לגמרי ומשלם טוב) ואפילו רופא (שיסבול הלימוד ערוך וקשה בערך 5 שנים) וכו' ואחרי זה יהיה לו פרנסה משובח ולא יהיה קושי והרי כבר למד מלידה עד 25 הש"ס ודרך פוסקים ועכשיו שיש לו חיובים יקבע לו זמן קודם העבודה ובלילה כדי ללמוד כמה שעות רציניות וכיון שהוא כבר יודע ללמוד הרי הכמות פחות ולא כ"כ מצויין נכון אבל יהיה של איכות ויותר נראה שכולם יהיו שמחים כי לעבור חודש בדאגה איך יבוא כסף חורס בני אדם ומוריד האמונה מטה מטה.

אני מודה לאמתת ואי אפשר לי להמתיק משהו שלא נראה בסדר כשיש נקודה שאכן צריך לומר האמת. אני בעמצי עובבר האותו בעיה. ב"ה יש לי משחפה טוב שמבינים ואינן לוחצים אותי עד שיהיה פרנסה נורמלית ואני עושה קורס כדי לעבוד במשהו שמשלם יותר נורמלי. אבל לא מבין מדוע לא אמרו לי ללמוד מקצוע שקשה הפרנסה ? אם יצליח למצוא עבודה בקודש שמשלם נורמלי אז בסדר שיניח העבודה אחרת ורק ילמד ותוך כך גם לומד חוץ משעות הלימוד קודם בבוקר ובלילה.

אני עכשיו כמעט בן ארבעים וחוזר ללימודים פרנסה ובנתיים המעט ממון שיש לי הולך לאיבוד כי הכנסה שלי ממש לא מספיק, ובקושי משלמים לי בישיבה משהו, ושאני רב בישראל מוסמך,ומקבל פחות מהאיש נכרי עובד הכוכבים שמנקה הרצפה שם, זה כבוד למי שטרח ומסר את עצמו לתורה כדי ללמד בני ישראל?

לכן יש לכם כוח, לפי עניות דעתי אינני קובע כלום אבל חוש שמאוד כדאי לדבר עם גדולי דוא עם עיצתי מוצא חן, כי יום יום מרבים המבקשים צדקה ואני מתפלל שאינני אהיה בניהם.

בכל אופן הריני הולך ללמד תורה לאנישם טובים ולקברם לאבינו שבשימים, שלא נכנסתי לזה להיות עשיר אלא לזכות את הרבים. טוב אם היה יכול לפרנס לפחות משהו נורמלי בסיסי אבל ב"ה השוק מלא אנשים יותר טובים ממני ואינני מוצא פרנסה בקודש שאוכל להמשיך ללמד.

ככל דבר בחיי אדם מפני חטאי הדבר כן, אז בעזרת ה' שה' ירחם על אנשים במצב כזה ויעזור אותם בכל וגם אני בכללם.

ברכה הצלחה גדולה ושלא תדעו קושי כזה לעולם!

אשמח לקבל חוות דעת טובה שתמיד בא מכם

תשובה:

שלום וברכה ידידי רבי יוסף.

אין ספק שאתה צודק בעיקרון, אין אדם בעולם שיאמר שיש פסול בכך שאדם עושה לפרנסתו, זו חובתו של אדם הבסיסית כאחראי לבני ביתו, כל ההיסטוריה שלנו רצופה באנשים יראי שמים טהורי לב שעשו לפרנסתם כל ימיהם תוך שקבעו עיתים לתורה עשו מלאכתם עראי ותורתם קבע, וזה נפלא. איש לא חולק על כך. התחושה המוטעית כביכול מדובר בדבר שבמהותו שלילי נוצרה מכך שתמיד יש חלום ושאיפה לכל אדם שבנו או הוא עצמו יהיה תלמיד חכם, ושכן יזכה לשבת כל ימיו רק על התורה ועל עבודת ה' שזו תכלית הקיום ותמצית פסגת המין האנושי. וכאן יש בעיה, כיון שכדי לגדול תלמיד חכם צריך לחנך כבר מגיל ינקות על חשיבות הענין, אם אדם יחנך את בנו לחיי עבודה, ואז כשיגיע הבן לגיל 25 יתברר נניח שיש לו מספיק פרנסה, יבוא אליו האבא ויאמר לו, ראה בני היקר, יש לנו כסף, שב תלמד כל היום, זה לא ילך… הוא לא חונך לזה! לכן כבר מגיל קטן אתה מחנך את הילד לחיי תורה, ואז כאשר הוא גדל ונניח אינו יכול להמשיך בכך, כי יש לו צורך בפרנסה, הוא בצדק מרגיש סוג של החמצה והפסד. ממילא לסיכום, טבעי ונכון שאדם עושה לפרנסתו וקובע עיתים לתורה בצורה רצינית, כך נראה יהודי וזה בסדר גמור. איך נוצר המצב שזה נראה כביכול כדיעבד, הסברתי, בגלל הרצון והנסיון כן לגדל כמה שיותר בני תורה, מה שמחייב חינוך לכך מגיל צעיר.

ברכה והצלחה ושבת שלום.

נ.ב. לגבי עצמך, אל יאוש! אני מכיר היטב בגודל נפשך ידיעותיך ושאיפותיך, ואני בטוח בלי ספק שבמהרה תמצא את המקום הראוי להרביץ תורה, ולהתפרנס מתוך לימדו ושקיעות גדולה בתורתנו הקדושה!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל