לתרומות לחץ כאן

איך נבחר שם לילדנו?

בס"ד

מאמרנו השבוע עוסק בשאלה איך נבחר שם לידלנו? ובעיקר איזה שם לא נבחר? מאמרנו מתמקד בשאלה האם מותר לקרוא בשם של רשע? באיזה מצבים מותר? ובאיזה מצבים אסור? האם במקרה ויש צדיק ורשע בעלי אותו שם הדבר מותר? בפרשה מוזכר שאול בן הכנענית שלדברי הגמרא הוא זמרי בן סלוא שחטא בחטא חמור ביותר, כך גם מלך אדום קרוי שאול, ונשאלת השאלה כיצד נקרא שאול המלך בשם זה? וכיצד אנחנו קוראים בימינו בשם זה? האם מותר לקרוא יהודית שהיא שמה של אשת עשיו שהיתה מורת רוח ליצחק ורבקה? האם מותר לקרוא לבת בשמת שמה של אשת עשיו שהיתה מורת רוח ליצחק ורבקה? ומדוע שלמה המלך קרא כן לביתו? האם מותר לקרוא זרח שמו של אח מבני עשיו? האם מותר להשתמש בשם חנן שהוא שמו של אחד ממלכי אדום? האם השם מתן הוא שם שמותר להשתמש בו? האם השם אלון שמו של חמיו של עשיו, אך גם בנו שזבולון בפרשה הוא שם שמותר או אסור?

איך נבחר שם לילדנו?

בפרשה מפורטים שמותיהם של משפחתו של יעקב אבינו ו70 צאצאיו שירדו עימו למצרים. במאמרנו השבוע  נעסוק בשאלה המעסיקה רבים מאתנו איך בוחרים שם נכון ע"פ היהדות? הנושא רחב מאד, ונתמקד השבוע בשמות של רשעים או שמות שהוזכרו בתנ"ך בהקשר שלילי.

האם השבטים קראו לבניהם בשמות של רשעים ממשפחתו של עשיו?

נפתח כדרכנו בפרשת השבוע, מבין 70 השמות של בני יעקב המנויים בפרשה, מוצאים אנו 3 שמות שהם גם שמות של בני משפחת עשיו:

א. שמעון קרא לבנו (בראשית מו י): 'שָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית', כך גם לעשיו היה מלך בשם (בראשית לו לז): 'שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר'. [וכך גם מצינו בעם ישראל לאחר שנים רבות את שאול המלך, וכן אחד מהלווים (דברי הימים א' ו ז-ט)].

ב. יהודה קרא לבנו  (בראשית מו יב): 'זָרַח', כך גם רעואל בנו של עשיו היה בן בשם זרח (בראשית לו יז). [בדברי הימים (א' ד כד) נקרא גם בנו של שמעון 'זרח', אולם בפרשה בן זה נקרא בשם צוחר. עוד מצינו שם זה בקרב משפחת גרשון בן לוי (דברי הימים א' ו ו). מאידך אנחנו מוצאים את השם זרח כשם של רשע 'זרח הכושי' שנלחם באסא מלך יהודה (דברי הימים ב' יד ח)].

ג. זבולון קרא לבנו (בראשית מו יד): 'אֵלוֹן', וכך גם נקרא אלון החיתי (בראשית כו לד; לו ב) חמיו של עשיו. [גם בהמשך הדורות מצינו בעם ישראל שם זה, אילון הזבולוני (שופטים יב יא) השופט של עם ישראל, ואילון מבית חנן (מלכים א' ד ט) אחד מ12 הנציבים של שלמה המלך].

ד. ניתן להוסיף שגם יצהר בנו של לוי קרא לבנו קרח, הוא קרח המפורסם שהיה מנושאי הארון ובעל רוח הקודש, אולם בסוף נחלק על משה רבינו ונבלע באדמה, גם לעשיו היה בן מאשתו אהליבמה שנקרא קרח (בראשית לו ה), או ליתר דיוק ע"פ המבואר ברש"י (שם) קרח היה ממזר, ונולד מאליפז בנו של עשיו שבא על אהליבמה אשתו של עשיו.

ונשאלת השאלה כיון שבחז"ל מובא שעשיו וכל משפחתו היו רשעים וממזרים, וישנו כלל (יומא לח:) שאסור לקרוא בשם של רשע, כיצד השתמשו עם ישראל בשמות אלו?

אפשר לחדד את השאלה בשמות נוספים של משפחתו של עשיו שמצאו מקום של כבוד בעם ישראל.

ה. יהודית אשתו של עשיו (בראשית כו לד), ומאידך מצינו שמשפחת החשמונאים קראו לבתם יהודית, שעמה אירע הנס המפורסם בחנוכה. וכן אשתו של רבי חייא (יבמות סה:) נקראה יהודית, וכן נפוץ שם זה בעם ישראל בכל הדורות.

ו. בשמת אשתו של עשיו, בשמת בת אילון החיתי (בראשית כו לד), וכן אשה נוספת של עשיו בשמת בת ישמעאל (בראשית לו ג), ומאידך שלמה המלך קרא כן לבתו (מלכים א' ד טו). שם זה בשימוש בעידן המודרני בישראל כשם חדשני, והשאלה האם הדבר ראוי?

ז. קנז בנו של אליפז בן עשיו (בראשית לו יא), ומאידך קנז הוא אביו של והשופט עתניאל בן קנז (יהושע טו יז).

ח. אחד ממלכי אדום נקרא (בראשית לו, לח): 'בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר', לדעת הרמב"ן חנן הוא שמו ולא שם מקומו. מאידך מצינו הרבה צדיקים בנ"ך (ירמיהו לה ד; עזרא ב מו; נחמיה ז מט; ח ז; י יא; יג יג; דברי הימים א' ד כ; א' יא מג; א' כז כח) שנשאו שם זה. וכן מצינו כמה תנאים ואמוראים (לדוגמא כתובות פי"ג מ"א; מידות פ"ב מ"ו; ברכות י: מה. שבת לג. מח. פב. ועוד) בשם זה.

הרי שחלק ניכר מתוך השמות של עשיו ומשפחתו שהוזכרו בתורה, באו לידי שימוש בעם ישראל, ומפרשים רבים עמדו על שם זה או שם אחר כיצד הותר להתשתמש בו?

האיסור לקרוא בשמות של רשעים

נפתח בדברי הגמרא (יומא לח: וברש"י שם) שיש איסור על אדם לקרוא לבנו שם של רשע. והדבר נלמד מהפסוק (משלי י ז): 'זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב', ופירשו חכמים שמוטל עלינו להעלות רקבון בשמות הרשעים, כלומר שלא להשתמש בהם. לאור הדברים נביא את דעות הפוסקים לגבי חלק מהשמות ברשימה הנ"ל, ולאור הדברים נסכם את השיטות השונות, מה מותר ומה אסור.

השם שאול

נפתח בשם שאול, שהוא שם נפוץ מאד ומקובל בעם ישראל, נעסוק בשאלה האמנם אפשר לקרוא שם זה? האם זה שם של צדיק או רשע?

מצינו 4 דמויות שנקראו בשם זה בתנ"ך:

א. הראשון הוא שאול בנו של שמעון, שנקרא בתורה כשאול בן הכנענית, לדעת רש"י הכוונה שדינה פחדה לצאת מביתו של שכם, משום שלאחר המעשה איש לא יחפוץ בה, ושמעון הבטיח לה שהוא ישאה אותה, ומזיווג זה נולד שאול, והוא נקרא בן הכנענית משום שאימו דינה נבעלה לשכם הכנעני.

ב. המלך השישי ממלכי אדום הקרוי שאול מרחובות הנהר. אין לנו מידע מדויק מתי הוא חי, אולם חז"ל מסרו לנו שכל שמונת מלכי אדום מתו לפני ששאול מלך על עם ישראל, וניתן לשער שהוא חי בתקופת השופטים.

ג. שאול מלך ישראל אשר הנביא קורא לו (שמואל ב' כא ו): 'שָׁאוּל בְּחִיר ה", והפסוק משבחו, וכותב עליו (שמואל א' ט ב): 'וְלוֹ הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל בָּחוּר וָטוֹב, וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ, מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם'.

ד. אחד מבני לוי שנזכרו בדברי הימים (א' ו ז-ט).

החתם סופר  (ח"ד סי' כב) מקשה כיצד קיש שהנביא מספר עליו שהיה אדם צדיק קרא לבנו בשם שאול, וכן כיצד מבני לוי קראו לבנם בשם זה, והרי 2 האנשים שנקראו בשם זה היו רשעים, שאול מלך אדום לכאורה היה רשע, וכן שאול בן הכנענית בנו של שמעון היה רשע שהרי הגמרא (סנהדרין פב:) מספרת שהיו לאדם זה 5 שמות: 1. זמרי. 2. בן סלוא. 3. שאול. 4. בן הכנענית. 5. שלומיאל בן צורי שדי. כלומר שבנו זה של שמעון האריך ימים ויצא ממצרים לאחר 210 שנות השעבוד, והוא נתמנה לנשיא שבט שמעון ואז נקרא בשם שלומיאל בן צורי שדי, אולם בסוף 40 שנה חטא במעשה כזבי ובעל פעור כמתואר בסוף פרשת בלק, ופנחס הרגו, ובמעשה זה התורה משתמשת בשמו זמרי. הרי ששאול זה היה רשע בסוף ימיו, וכיצד הותר לקרוא בשמו?

יתירה מזו הגמרא גם כותבת כי השם העיקרי היה שלומיאל בן צורי שדי, אולם שאר השמות הם כינויים למעשיו, ושאול הוא מלשון שהוא השאיל את עצמו לדבר עבירה. כך גם כותב במדרש (שכל טוב בראשית לו לז) ששאול מלך אדום נקרא כך משום שהשאיל עצמו לדבר עבירה. הרי שהשם שאול מבטא משמעות שלילית, וכיצד יתכן שהשתמשו בו בעם ישראל?

וכן מקשה החתם סופר שם כיצד יצהר קרא לבנו קרח והרי קרח היה בנו של עשיו רשע, וכיצד השתמש בשם של רשע?

לא נתחדש עדיין האיסור

החתם סופר מיישב את הקושיא בתירוץ מפתיע, אכן יש איסור לקרוא בשם שאול, אולם איסור זה עדיין לא נודע לדורות הראשונים, ורק כאשר דוד המלך עליו השלום אמר ברוח הקודש (תהלים מו, ט):'לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ', נלמד מכך שהשם של אדם משפיע על עתידו, והקורא לבנו בשם של אדם רשע, גורם לו חס ושלום עתיד לא טוב. [ותלמידו מהר"י אסאד (יהודה יעלה ח"א או"ח סי' קצט) הוסיף, וכן כאשר בנו שלמה המלך אמר ברוח הקודש במשלי (י ז): 'זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב', התחדש האיסור לקרוא בשמות של רשעים]. אולם עד ימי דוד ושלמה עדיין לא התחדש האיסור, ועדיין לא נודע שיש בכך בעיה. אולם הוא כותב שסופו הטראגי של שאול [לכאורה הכוונה שנהרג וכן שהודח מהמלוכה] נבע מכך שאביו קיש קרא לו בשם של רשעים, הגם שזה היה מחוסר ידיעה. וכן קרח חטא ונבלע באדמה משום שאביו יצהר קרא לו בשם של רשע, אף שבימיהם לא נודע עדיין שהדבר אסור, מציאות של השם גורם.

החתם סופר מביא כסיוע לדבריו את דברי רבי אפרים זלמן מרגליות (טיב גיטין אות ש סק"א) שכותב שימיו אנשים שנקראו 'שאוּל' היו מכונים 'שוּאל', ויתכן שהקפידו על כך מכיון ששאול נהרג נהגו לקרוא בכינוי שונה מעט, וכפי שהרבה מקפידים שישעיהו לקרוא ישעיה, מכיון שישעיהו הנביא נהרג ע"י מנשה. וכתב על כך החתם סופר שבמקרה של שאול לדעתו הסיבה שנהגו לכנותם בשם 'שוּאל', היא גם כדי לשנות משמם של שאול בן הכנענית ושאול מלך אדום.

ובכך מבאר החתם סופר את הפסוק האמור על חנה (שמואל א' א כ): 'וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו', ולכאורה אם שם הבן אמור לבטא שאלה היה צריך לקרוא לו 'שאול' ומדוע הכניסה את האות מ' לשם שאנו קשור לשורש שאלה. ועל כך משיב החתם סופר שחנה ידעה כבר אז שלא כדאי לקרוא בשם של אדם רשע, ולכן שינתה מעט את שם בנה שיקרא שמואל ולא שאול.

דוגמא נוספת מביא החתם סופר מספר לווים שנקראו בשם זימה  (דברי הימים א' ו ה; א' ו כז-כח; ב' כט יב), שהוא בודאי שם שלילי, אולם לפני שנודע שיש איסור לקורא בשם שלילי, ועדיין לא ידעו שהשם משפיע על האדם השתמשו בשם זה, אולם בימינו לאחר שנמסר ברוח הקודש לדוד ושלמה המלך ידיעה זו, בודאי אסור לאדם לחדש שם זה בימינו, ולתת לבנו את השם זימה.

היה גם שאול צדיק

לאור דברי החתם סופר, אכן לא ראוי להשתמש בימינו בשם שאול, אולם המנהג המקובל בעם ישראל הוא שלא כדבריו, ונביא הסברים נוספים ליישב את המנהג.

תלמידו של החתם סופר מהר"י אסאד (יהודה יעלה ח"א או"ח סי' קצט; ח"ב אבה"ע חו"מ סי' צט): כתב שחייבים לומר שהיה גם שאול צדיק לפני שאול המלך, או שאול מבני לוי, ולכן במקרה ומצינו שם של אדם צדיק שנקרא בשם זה, אין מניעה להשתמש בשם גם אם מצינו אדם רשע הקרוי בשם זה. ומהר"י אסאד אף מציע כי אמנם בגמרא מבואר ששאול בן הכנענית הוא זמרי שהיה רשע, אך מנין לנו ששאול מלך אדום היה רשע, שמא הוא היה חסיד אומות העולם ששמר שבע מצות בני נח, ולכן הצליח במלכותו. ובכך גם ביאר את הטעם שהשתמשו בעם ישראל בשם חנן אף שהיה מלך אדום בשם זה, משום שיתכן והיה מלך צדיק.

יש להוסיף על דבריו כי בעוד החתם סופר ומהר"י אסד נקטו כדבר פשוט שאול בן הכנענית היה רשע, דעת הגר"א מוילנא (הובא בכתב והקבלה בראשית מו י) שאין כוונת הגמרא כפשוטו שהיה זה אותו אדם, משום שחס ושלום לומר ששלומיאל בן צורי שדי הצדיק בחיר ישראל היה לו נשמה אחת עם זמרי, אולם הכוונה שהיה איזה שורש דק וקטן משותף ביניהם, ומכח זה יצא ממנו ומשבטו חוטא זה, וכפי שמצינו שיעקב התקשה לברך את אפרים כיון שעתיד לצאת ממנו ירבעם בן נבט. וכפי שאפרים היה צדיק גמור כך גם שלומיאל בן צורי שדי. לאור דברים אלו יש להניח שגם שאול בן הכנענית היה צדיק גמור, ואף אם שאול מלך אדום היה רשע [וכדברי כמה מדרשים] ניתן ליישב כי מצינו שאול צדיק והוא שאול בן הכנענית.

הגר"י זילברשטיין (חשוקי חמד יומא לח:) ביאר בצורה דומה, שנאמר בפסוק (דברי הימים א' ה י): 'וּבִימֵי שָׁאוּל עָשׂוּ מִלְחָמָה', ובמדרש (בראשית רבה פרשה צח רמז טו) נאמר שזהו יהושע, והוא נקרא גם שאול, ומכיון שכתבו בתוס' (יומא לח: ד"ה דלא) ששם שנקראו בו גם צדיק וגם רשע אין איסור לקרוא בשם זה, ואם כן איסור לקרוא בשם זה, שהרי גם יהושע בן נון שהיה צדיק נקרא בשם זה.

סיכום

דעת החתם סופר שאכן ראוי להמנע מלקרוא בשם שאול, אולם אף הוא כתב שהמנהג לכנות שאול בשם שואל, ובכך אין בעיה. [וכן בכל כינוי אחר כגון שאולי, שולי, וכדומה].

אך דעת תלמידו מהר"י אסאד ועוד שמכיון שהיו צדיקים ורשעים בשם זה, אין בכך בעיה, וניתן להשתמש בשם זה. נעיר כי גם אם לא נקבל את התירוצים מדוע קיש אביו של שאול קרא לו כך, ונאמר שהוא אכן טעה, מכל מקום בימינו אנו אין איסור שהרי מצינו את השם מוזכר בנ"ך כשמות של צדיקים, וכן כשם של מספר תנאים ואמוראים (התנא אבא שאול; רבי שאול בספרי שופטים פסיקא קפה ט; אמורא בשם רבי שאול ירושלמי מעשרות פ"ג ה"ב פסחים פ"ז הי"ב ועוד; אביהם של מספר תנאים ואמוראים לדוגמא ברכות כט. שבת נ. קכה: מנחות ז:), ובמקרה שיש שם של צדיק ורשע אין בכך בעיה. וזהו המנהג המקובל.

בשמת ויהודית

להשלים את הדברים נביא שאלה נוספת שעסקו בה פוסקי זמנינו, כיצד שלמה המלך קרא לביתו בשמת שהוא שם של אשתו של עשיו, וכיצד מקובל בימינו לקרוא בשם יהודית, וכפי שמצינו כבר בימי החשמונאים שם זה, והרי זה שמו של אשתו של עשיו, ועל נשים אלו נאמר בפירוש שהיו רשעיות והיו מורת רוח ליצחק ורבקה, ורבקה אף אמרה שהיא קצה בחייה אם יעקב יקח נשים רעות כאלה.

במשמר הלוי (קידושין סי' טו) שלח שאלה זו במכתב למרן רבי חיים קניבסקי, ווהגר"ח קנייבסקי יישב קושיא זו ע"פ דברי החיד"א (שם גדולים מערכת גדולים א אות לד) שאם משמעות השם הוא חיובית, אין בעיה שהיו רשעים שנקראו בשם זה. ובכך ביאר החיד"א שהשתמשו בשם ישמעאל כפי שנקרא התנא רבי ישמעאל כהן גדול ועוד, שהמשמעות שלו הוא ישמע א-ל. ולכן במקרה שלנו אין מניעה להשתמש בשמות של נשי עשיו בשמת ויהודית ששמותיהם נאים [וכפי שנאמר במדרש (פסיקתא זוטרתא כו לד): 'יהודית ובשמת, שמותיהם נאים ומעשיהם כעורים'. (וראה רמב"ן בראשית לו ב-ג)]. ובפרט יהודית שעשיו קרא לה בשם זה להטעות את אביו יצחק, הרי שהשם הוא שם טוב.

אולם הגר"ח קנייבסקי סייג הוראה זו, כי הדבר נכון רק בימים שבהם היה רוח הקודש ואדם יכול היה לדעת שהשם שהוא בחר הוא בעל משמעות טובה. אך בימינו אנו שאין לנו רוח הקודש, מובא במדרש  (בראשית רבה פל"ז רמז ז) שאין לחדש שמות חדשים אלא להשתמש רק בשמות אבותינו, ולכן אין לנו להחליט מעצמנו ששם מסוים הוא בעל משמעות טובה, ורק במקרה והשם התקבל בעם ישראל או שמצינו צדיקים הקרויים בשם זה ניתן להשתמש בשם זה.

וכן הורה הגר"ח קנייבסקי (שמות בארץ ערך מתן עמ' קא) לדוגמא על השם 'מתן' אף שההורים הדגישו שנתנו שם זה רק משום שהרגישו שבורא עולם נתן להם את התינוק במתנה, הוא ורה להחליף את השם לנתן, משום שמתן מוזכר בתנ"ך בהקשר אחד (מלכים ב' יא יח; דברי הימים ב' כג יז) מתן כהן הבעל, שמונה ע"י המלכה עתליה המרשעת, וכאשר טיהרו את המקדש הרגו אותו במצוות יהוידע הכהן הגדול.

כללים

לסיכום שם המפויע בתנ"ך בהקשר שלילי, או שם שאם אדם בן ימינו שלא שמר תורה ומצות כראוי, יש איסור לקרוא על שמו, והדבר גם יכול לעשות נזק לתינוק. אולם במקרה ויש גם צדיק וגם רשע הקרויים בשם זה, ניתן להשתמש בשם, ודי לכוון שהינך קורא את השם על שם הדמות הצדיק.

במקרה והשם מופיע בתנ"ך בהקשר שלילי, אולם יש לו משמעות יפה, בעבר שהיה רוח הקודש ניתן היה לתת לתינוק את השם על דעת המשמעות היפה והטובה. אולם בימינו שאין לנו רוח הקודש נאמר במדרש (בראשית רבה פל"ז רמז ז): שנמצדים רק לשמות אבותינו, ואין לקרוא לבן בשם של רשע אף שנראה לנו שיש לו משמעות חיובית.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.