שאלה:
שלום כבוד הרב,
אני מוכר כרטיסים מודפסים עם מסרים שונים עליהם, ומכשירי אלקטורניים עם מסרים מוקלטים. ורוצה לדעת אם מותר למכור ״לנכרים״ פסוקים וציטוטים באנגלית מה״ברית הישנה״ שלהם. (לגבי מהות הברית הישנה אין אני מודע כל כך, אולם כפי שאני מבין מויקפדיה הוא ממש המילים של התנ״ך אם כי בסדר מעט שונה מהמקובל אצל היהודים).
כפי השערתי יש כאן כמה ספיקות:
1) האם בכלל יש איזשהו בעיה עם הפסוקים של התורה שתורגמו בהברית הישנה.
2) ואם יש בעיה – האם מותר עכ״פ ליהנות מהם? או שממש אסור בהנאה?
3) גם אם נאמר שהברית הישנה כגוף אחד נחשב לספר שכתבה מין שצריכים לשרוף, (שו״ע או״ח סי׳ שלד וסי׳ לט) אבל באופן של מסרים מוקלטים שאני עשיתי את זה (ואני יהודי חרדי ב״ה מאמין בהקב״ה ובתורתו ובי״ג עיקרים), ולא מין, האם גם בזה יש את הדין שמחוייבים לבערו? ואסור בכלל לעשותו? ואולי הקלטות אינו בכלל ספר?
אכיר לכם טובה אם תאירו לי את העיניים – לצורך פרנסה…
תודה רבה מעומקא דליבא.
תשובה:
שלום וברכה
אם מדובר בעצם בתרגום של פסוק מהתורה, מה בעצם מגדיר זאת כחלק מהברית הישנה? לקחת פסוק נניח מפרשת בראשית ותירגמת, היכן הבעיה? אל תזכיר שזה בא "משלהם" שבזה אתה מחזק את דתם וכו', אלא רק את הפסוק המתורגם. לגבי ספרים חיצוניים שנכללו בברית הישנה כמו ספר חנוך ועוד, אל תקליט משם, ספר זה למשל מיוחס לכת איסיית כפרנית, וסותר לאמונתנו. ספר מקבים הוא מסמך היסטורי שאין בו בעיה.
הבעיה שאינני מוצא לה פתרון הוא נושא הבזיון, איך אפשר לקחת פסוקי תורה ולכתוב על כרטיס שהולך לגוי שינהג בו מנהג בזיון?
בכלל הנפש היפה סולדת מכל הכרה וקשר לדתם, אני באופן אישי הייתי מוצא לי פרנסה אחרת.
