הבאת המאכלים לשולחן אחרי הקידוש

שאלה:

על תוספות פסחים דף ק עמוד ב, ד"ה 'שאין מביאין את השולחן אא"כ קידש'

"כתב בספר מפניני הרב על הגרי"ד סלוביציק ז"ל (ע' סט): בליל שבת, כשנכנסו לחדר האוכל לאחר התפילה, הופתע רבנו לראות האיך שהרבה קערות מלאות כמה מיני אוכלים, וכן החלות, היו מונחות על השלחן קודם שקידשו. והתחיל רבנו לצעוק שדבר זה הוא נגד הדין, וכמו שהביאו התוס' פסחים (ק ב) ד"ה שאין מביאים בשם השאילתות שצריכים להביא את כל המאכלים לכבוד השבת – בדוקא לאחר הקידוש, והפציר במלצרים שיסירו את כל המאכלים מעל גבי השלחנות עד לאחר הקידוש. ופנה אל הרבנים שלחצו עליו שיבוא ואמר להם שהלא כן אמרתי לכם שיותר טוב יהיה לכם אם לא אשתתף. אחרי הקידוש החזירו המלצרים את כל הקערות עם האוכלים אל השלחן, וכשהבחין רבנו בדבר שהמלצרים יהודים היו ולא נכרים, הצטער על כך שהטריחם כל כך ואמר שאילו היה יודע מלכתחילה, היה מיקל להניח את כל האוכלים על השלחן ע""כ."

אך יש בעיה, להכין את השולחן עם 'הסלטים והכלים והסכו"ם,

אחרי צאת הכוכבים? זה 'דין' דווקא אחרי הקידוש לסדר את זה?

לא העיקר, שידעו שהשולחן 'המכובד' הוא לכבוד שבת?

2-2- שאלה נוספת: אך הר"ן על הרי"ף מסכת שבת דף מד עמוד ב, לא סובר כתוספות? וסובר שמותר, ולא 'מצריך' מפה לכסות

נר דלוק ושולחן ערוך. כתב הרב בעל התוס' ז"ל דאף על גב דאמרינן בפ' ע"פ (דף ק ב) ושוין שאין מביאין את השולחן אא"כ קידש התם מיירי להביאו אצל המטות שמסובין שם אבל צריך הוא להיות ערוך במקומו רחוק ממקום הקידוש ואחר כך מביאו ומיהו דוקא שלהם שהיו קטנים ונוחים לטלטלן אבל שלנו דגדולים הם ויש שהיה טורח מרובה בהבאתו טוב לנו להביאם מקמי קדושא כדי שלא יהיה הפסק בין קדוש לסעודה דקי"ל אין קדוש אלא במקום סעודה עד כאן:

תשובה:

שלום וברכה

ידוע שהגר"א הקפיד בזה מאוד, בס' מעשה רב אות קיח הובא שגם את הפת לא היה הגר"א מניח על השולחן לפני הקידוש. וראה גם ביאור הגר"א על השו"ע רסב א.

בפרי מגדים סי' רעא א"א ס"ק ז מביא מהלבוש, שכאשר מביאין מאכלים לפני הקידוש, יש לכסות את כל המאכלים שעל השולחן בשעת הקידוש ולא רק את החלות.

ולכן נראה, כי אף שאת החלות נהגו להביא קודם ולכסות זכר למן ועוד, את שאר המאכלים יביאו לשולחן לאחר הקידוש לקיים דין הגמרא ודברי הפסוקים הנ"ל, וזהו יקרא דשבתא. כמובן רק בסעודה ביתית משפחתית שהדבר אינו כרוך בטוח, ולא בסעודה ציבורית.