שאלה:
שלום רב
בית כנסת שטעו בקריאת התורה של יום( קראו קריאת יום שישי (במקום לקרוא לשביעי) האם קוראים למחורת הקריאה שחלפו? תודה. מימון
תשובה:
אין צורך להשלים קריאה של חנוכה שחלפה, כי החיוב בזה אינו שנתי כמו המנהג לגמור חמישה חומשי תורה, אלא זו קריאה מענינו של יום, ואחר שעברה זמנו, מעוות לא יוכל לתקון…
מדוע לא ישלימו את קריאת יום האתמול? בחנוכה הקריאה אינה מיוחדת בכל יום לאותו יום (בראשון ביום הראשון, בשני ביום השני וכו'). החלוקה לפי ימים נזכרת לראשונה במסכת סופרים. במשנה ובכל הברייתות כתוב סתם "בחנוכה בנשיאים". ולפי הרמ"א קוראים לשלישי את קריאת יום המחרת (לא בגלל ספיקא דיומא שאינו קיים בחנוכה. כן המנהג גם בקהילות רבות בא"י, אגב, גם החזו"א נהג כך במניין שלו). היום כל כלל ישראל קראו גם ביום התשיעי וכו'.
ממילא, איני מבין למה לא ישלימו את הקריאה. ומסתמא אין צורך להקפיד שהעולה הראשון יקרא גם חלק מקריאת היום הנוכחי, כנ"ל.
ובדרך אגב אוסיף עוד, כי לפי המנהג הקדום בארץ ישראל (כלומר, לפי התלמוד הירושלמי), בשבת חנוכה קראו לכל שבעת הקרואים בנשיאים. וודאי שלא חזרו לכולם על קריאת אותו היום בלבד. ואכן, במסכת סופרים מבואר שבשבת חנוכה קראו את כל הנשיאים מתחילה ועד סוף(ומעניין שכתוב שם שכן נהגו גם בשבת שניה של חנוכה, אף שכבר קראו כן בשבת ראשונה).
לגבי פסקה זו במסכת סופרים יש אולי מה לדון, אך מקור שינוי (או שיבוש) הגרסה שם די ברור. ע"ש
יתכן שאין בזה איסור, אלא שאינני רואה בזה טעם, מה שבחנוכה קוראים בנשיאים אינו מחייב לקרוא הכל בדוקא, ולכן מה שנהגו נהגו ואין טעם בהשלמה שאינה לפי המנהג. כנלע"ד אמנם לא ראיתי בזה דבר מפורש. ועתה נזכרתי שבספר לקט הקמח החדש שהיה בעריכתנו בשנים האחרונות, בסי' קלז אות קטו הביא משו"ת מחזה אברהם סי' ט אות כד, שמעשה אירע שקראו ביום ד' של חנוכה את קריאת יום ה', ונזכרו מיד לאחר הקריאה והורה להם הבית דוד לחזור, ותמה עליו בעל המחבר שבחנוכה מה משנה מה קוראים. וכל שכן בנ"ד שהוא כבר היום הבא.
השאר תגובה