הקפדת יתר במיקום התפילין

שאלה:

שלום הרב,
אני לא יודע אם זה אובססיה או שזו אכן ההלכה לכן אני שואל.
לגבי תפילין של יד ושל ראש לוקח לףי בערך 10-20 דקות לחלוץ את התפילין, בגלל שאני כל פעם מזיז אותם עד שיהיו בידיוק במקומם:
תפילין של ראש בידיוק באמצע הראש, שהקו שבין 2 הטוטפות בדיוק בין העיניים ושלא יעבור את קו השיער ושאין שום דבר חוצץ (הסיכה או הכיפה) בין התפילין לראש.
ובתפילין של יד הם בידיוק במקום הקיבורת וששום דבר לא חוצץ.
זה לוקח לי הרבה זמן בגלל שאני מסדר את התפילין ואז אומר פרק תהילים ואז אני מסתכל במראה ורורה שהתפילין לא בידיוק באמצע וכך חוזר חלילה כמה דקות.
שאלתי היא האם אני נוהג נכון או שזו סתם אובססיה(ocd)?
הרי השו"ע כז, ט-י אכן כתב שצריך שהתפילין יהיו באמצע כנגד בין העיניים, אך בזמנו אני מניח שלא השתמשו במראות לצורך כך ולכן התפילין לא מכוונות בדייקנות באמצע הראש.
וגם שבשו"ת דברי חיים ב,ו וציץ אליעזר יב, ו, ב כתבו שאין צורך להשתמש בראי כדי לכוון את התפילין בידיוק אלא מספיק לכוון ע"י מישוש היד.
כיום אני מכוון את התפילין ע"י הסתכלות במראה, אולי זה גורם לאובססיה שהתפילין יהיו בידיוק באמצע, בו האף בין העיניים… כדאי אולי לכוונן ללא מראה למרות שככל הנראה בוודאות הם לא יהיו בידיוק במרכז?

בנושא אחר, הרב יכול להסביר את תירוץ הט"ז לקושית הבית יוסף(ס' תר"ע):למה תיקנו שמונה ימים לחנוכה? הרי לא הוצרכו לנס אלא שבעה ימים.
הט"ז תרץ: בזוהר מבואר, דאין הקב"ה עושה נס אלא על דבר שישנו כבר באזו מדה, דאין הברכה שורה על דבר ריקן.(מועדים בהלכה, הרב זוין).

תודה רבה הרב, שבת שלום וחג חנוכה שמח!

תשובה:

שלום וברכה

ברור שאתה מפריז לגמרי… זה אמור לקחת 2 דקות. כמו כן חשוב מאוד לדעת, שברגע שהנחת רגע אחד קיימת את המצוה, כך שגם אם זה זז באמצע התפילה יצאת כבר ידי חובת תפילין… אמנם כל רגע הוא מצוה ולכן כדאי לבדוק מידי פעם שלא זז, בתנאי שזה לא לוקח יותר מחצי דקה, אבל את המצוה קיימת בשניה אחת שזה היה במקום. כמו כן ברור שזה לא חייב להיות מדוייק ממש ממש אלא שיהיה בין העיניים… כן כדאי לעשות עם מראה, אבל לא להפריז עם זה. מסתכלים מכוונים רבע דקה והכל בסדר.

כוונת הט"ז היא כמו שמצינו בנביא כמה פעמים שהנס אינו חל תמיד יש מאין, סתם יורד מן ליד הבית, אלא אם יש לך משהו, הוא יכול להתברך באופן ניסי. כמו אשת עובדיה שהיה לה בבית מעט שמן, בירך אותה אלישע שהשמן יתרבה, והיא הביא כלים ומילאה עוד ועוד, וכן היה עם אליהו והאשה הצרפית. לכן הנס היה ביום הראשון שנמצא מעט שמן, שהוא יכול להתברך אחר כך גם לשאר ימים.

חנוכה שמח.