שאלה:
בעניין ערב שבת כשיש לו נר אחד ידליק של שבת משום שלום בית משמע ששלום בית גובר על הכל מדוע אם כן חייב למכור כסותו לנר חנוכה ולא לנר שבת (כל שבוע. לאו דווקא בחנוכה) האין בזה משום סתירה?
במוצ"ש יש המקדימים נר חנוכה משום אפוקי יומא אך לא הבנתי מה מרוויחים בכך הרי בכל מקרה צריך קודם להגיד ברוך המבדיל וזה כבר מסיים את השבת כשההבדלה זה רק להתיר אכילה
תשובה:
שלום רב.
1. שאלתך היפה היא אחת החידות המפורסמות שבעניני החנוכה, האם בערב שבת חנוכה אדם חייב למכור כסותו, באופן כזה שבלאו הכי זה ילך לנר שבת… וכבר האריך בה הגרי"ש כהנמן זצ"ל גאב"ד פוניבז', כמובא בקובץ שיעורים וחידושי תורה, והניח שאלה זו בצ"ע. יש שאמרו, שבאופן זה ניתן לקנות שמנים שפסולים לנר שבת וכשרים לנר חנוכה [ראה פרק במה מדליקין]. אולם, רבים העירו, שהנחה זו שלצורך נר שבת אין חיוב למכור את כסותו אינה מוכרחת כלל, וראה משנה ברורה סי' רסג סעי' ב בבה"ל שם שנקט בפשיטות בשם הפרי מגדים שדין נר שבת שווה בזה לנר חנוכה, וכ"כ המחצית השקל שם ס"ק ה. וע"ע ס' שלמי תודה חנוכה סי' כז שהאריך בזה.
בתשובתי קצת שיניתי משאלתך, כיון שהצורה בה הצגת אותה כביכול יש כאן סתירה ערכית אינה מדוייקת, כי יש כללים בדיני דחייה במצוות, לפיהם מצוה שיש בה פירסומי ניסא מחייבת מכירת כסות, ולא אחרות [שלום בית דוחה מצות נר חנוכה אבל אינו מחייב מכירת כסות], רק יש כאן סתירה טכנית, האם יש חובה למכור את הכסות לצורך הנר כאשר הוא בלאו הכי לא ישמש לנר חנוכה…
2. זה מועיל רק לענין היאחזות בקדושת השבת, ולא שבאמת עיצומו של יום קיים.
