שאלה:
לרב שליט"א! ראיתי בספר 'חנוכה בציון' לרה"ג בן ציון מוצפי(עמ' רמג): "מנהג ישראל להדליק את הנר המשמש להדלקת הנרות קודם הברכות על ההדלקה מפני שאם ידליקנו לאחר שיברך, הרי זה הפסק בין הברכות לנרות המצוה, ויש מהפוסקים הסוברים, שאם המתין ברכותיו לבטלה ויברך שנית…וכל זה בנר שבידו שעמו מדליק את כל הנרות, אך נר השמש הקבוע בחנוכיה, אם אין מדליקים באמצעותו את הנרות, יש להדליקו לבסוף(בסיום ההדלקה). עכת"ד.
כעת הדבר נוגע לי למעשה מאחר והשנה במקומי ישנן רוחות חזקות בשעת ההדלקה ואני מוכרח לנהוג כך ולהדליק את הנר המשמש בסוף הברכות בסמוך להדלקה(אע"פ שהחנוכיה עצמה בתיבת זכוכית) – גם אם אדליק אותו לפני הוא יכבה בסיום הברכות. האם הפסק כזה שבא מחמת אונס כזה גם הוא שמיה הפסק וברכותי ספק לבטלה? ובנוסף לענין השמש הקבוע כנזכר בסיפא, מחד אינני מדליק באמצעותו את הנרות כנ"ל אולם אני מזדרז להדליקו ראשון שמא הרוח תכבה את הנר המשמש ואילו השמש הקבוע בחנוכיה שלהבתו עמידה יותר בפני הרוח. האם גם זה נחשב צורך הדלקה? המון תודה חזק וברוך!
נ.ב. לרב המחבר יש אתר לשליחת שאלות בדומה לכאן אולם אורך כל שאלה מוגבל מאוד ולא יכולתי לתמצת את הדברים. עמך הסליחה ותודה על זמנך
תשובה:
אין מה להתנצל אנחנו שמחים לענות, בשביל זה אנחנו כאן…
זה לא הפסק בדיעבד, אבל נכון הדבר שאו מדליקים לפני הברכה או לאחר הדלקת כל הנרות [כך אני עושה], אם יש צורך מיוחד להדליק קודם כי כדבריך יש תמיד חשש שהנר יכבה, מותר. ואגב, כדי שלא יכבה תכניס אותו לתוך הבית חנוכיה בשעת הברכה הוא לא חייב להיות בחוץ.
חנוכה שמח.
