שאלה:
שלום וברכה
האם מותר לחמם סופגניה עם ריבה על הפלטה בשבת?
תשובה:
שלום וברכה
לכאורה היה מקום לומר, שכיון שהשוקולד או הריבה שבתוך הסופגניה נעשים נוזליים ממש, דינו ככל דבר מוצק שחוזר להיות משקה שהחמיר בשערי תשובה בסי' שיח שיש בו בישול אחר בישול בשבת. לכן יש להמנע מלעשות זאת במקום שזה יכול להגיע לחום של היד סולדת – 45 מעלות.
אלא שיש לדון שכיון שמצב הצבירה הטבעי של הריבה הוא מוקשה, ובמידה וזה כך, זה דומה יותר לשומן בתוך אינפנדה שהתיר השו"ע בסוף סימן שיח כשהוא בתוך פשטידה שאינו נקרא דבר לח, אלא שדנו שם אם יש בזה איסור נולד, והרמ"א שם הביא את דעת המחמירים.
לגבי חשש בישול אין בענין זה הבדל בין אשכנזים לספרדים, אלא שלמי שהולך אחרי פסקי הגר"ע יוסף בענין זה של מאכל שרובו יבש ומיעוטו לח יוכל להקל בזה, אלא שכאמור רוב פוסקי זמנינו חלקו בזה על הגר"ע יוסף זצ"ל ואסרו זאת גם לספרדים ובדעת השלחן ערוך, וכן נראה במשנה ברורה שהחמיר בזה לדעת השו"ע.
לכן למעשה הייתי מחמיר בזה בודאי לאשכנזים שיש חשש נולד.
[אגב בהנחת הסופגניה על הפלטה ממש יש גם שאלה של חזרה בשבת ולא רק של בישול, אמנם גם בזה הקל הגר"ע יוסף שאין איסור הנחת דבר יבש על פלטה בשבת כיון שאינה מקום המיועד לבישול, אבל גם בזה חלקו עליו רוב פוסקי זמנינו והחמירו בזה שלא להניח אלא על גבי סיר אחר המונח על הפלטה, והארכנו בזה בהרבה תשובות כאן באתר].
מקורות:
כידוע איסור בישול אחר בישול אינו אלא במאכל לח אבל במאכל יבש אין בישול אחר בישול ומותר לחמם בשבת מאכל יבש שכבר התבשל כל צרכו, אמנם נחלקו הפוסקים איך הדין במאכל שרובו יבש ומיעוטו לח האם הוא נידון כמאכל יבש שמותר לחממו או לא, דעת המנחת כהן שדנים אותו כמאכל יבש ומותר לחממו אמנם הא”ר [שיח,יא] חולק עליו וסובר שאסור לחממו אף אם רובו יבש. וכן הסכמת הרבה פוסקים עיין באג”מ ח”ד סי’ ע”ד אות ז’, ועיין בספר מאור השבת ח”ב ס”ו שכתב בשם כמה פוסקים שהמנהג להחמיר. וראה עוד בהרחבה כאן.
אין בעיה של אפיה אחר בישול
יש את סברת החזון איש ויש לה גם מקור בביאור הלכה, שכאשר לא ניכר כל שוני במוצר רק חימום בעלמא, זה לא נחשב אפייה אחרי בישול [מדברים על כך לגבי חימום גרגירי חומוס על הפלטה בשבת].
מניתם כאן המון נידונים סביב הנושא אבל אני רוצה להדגיש רק משהו אחד,סופגניות של ימנו רוב המאפיות מוסיפות מי ברז לריבה לפני שמזריקים אותה לתוך הסופגניה לכן יש כאן איסור בישול גמור של מים שלא בושלו מעולם..
שמעתי באחת ההרצאות שבעלי המאפיות מקבלים את הריבה מאוד מוצקה ויש שמערבבים במים קרים לשמור על הצבע שלה ויש שמערבבים ברותחים וממילא זה ספק בישול של המים שבריבה ואסר אותו רב לתת על הפלטה בשבת באיסור גמור
מעניין תודה.
מעניין תודה.
כבוד הרב שליט"א:
א. לגבי חשש נולד – לכאורה אם זה מעט ריבה שנימוח בפנים ולא זב לחוץ מבואר במ"ב (שיח,קה) שמותר.
ב. לגבי חשש בישול, בהליכות שלמה הל' חנוכה (עמוד שיט) הביא מהגרש"ז שהיקל בצירוף המנחת כהן הנזכר, ובצירוף הא דלא ברור הדבר שנחשב לדבר לח כיון שנאכל נוזלי (כמו שדן בשש"כ לגבי קטשופ, אך האגרו"מ ד,עד נקט שחשיב דבר לח).
ג. לגבי דברי החזו"א הנזכר שכשאין שינוי בטעם לא אמרינן בישול אחר אפיה, לכאורה בביאור הלכה שנשאר בצ"ע בסתירת פסקי השו"ע (שיח,ה וטו) משמע שלא הבין כהחזו"א, וכן משמע קצת במ"ב (שיח,מא) לגבי הנחת בשר מבושל ליד התנור.
ד. מה שכתבתם מהשערי תשובה בסימן שיח, אם כוונתכם לשערי תשובה במלח מבושל, לכאורה למעשה קיי"ל שיבש שנימוח מיקרי יבש וזהו ההיתר בפשטידא כמ"ש המ"ב שם, ומה שהמ"ב כתב שטוב להחמיר בכלי ראשון יתכן שזה משום הטעם של הזרע אמת שהביא השערי תשובה.
אשמח לשמוע תגובת הרב שליט"א.
ד. אני מבין ברעק"א שלא זו סיבת ההיתר בפשטידא אלא ששם מצב הצבירה הטבעי הוא מוקשה, ובסוכר המצב הטבעי אחרי הבישול הוא נוזלי, הוא לא יחזור למצבו הראשון על ידי קור החדר, ולכן בודאי בנוגע לשערי תשובה ההלכה והמנהג לחשוש שסוכר יש בו בישול אחר בישול. כל השאר אני מסכים.
רק שים לב למעירים הקודמים שכיום בכל הריבות מעורבים מים לא מבושלים.
*חימום סופגניה עם ריבה "שמעורב בה מים" בשבת*
שמעתי באומרים לי שהיום יש תופעה בהרבה מקומות גם בקונדטוריות גדולות שמערבים בתוך הריבה גם מים מהברז.
ונשאלת השאלה: האם מותר לחמם על הפלאטה בזמנינו סופגניה עם ריבה "שמעורב בה מים" מן הברז או אסור משום בישול המים (משום הריבה אין איסור כיוון שהיא מבושלת, והולכים אחר הרוב, ועוד טעמים)?
*להלכה ולמעשה*: אין לחמם לחמם סופגניה כזו בשבת. ובפרט שאין בזה צורך לשבת. *אבל מי שמיקל יש לו על מה לסמוך, ובתנאי "שישגיח" שהסופגניה לא תגיע לחום. שהיד סולדת בו* (45 מעלות לחומרא), אלא תתחמם קצת ויוריד אותה מהפלאטה (הרב יצחק יוסף).
ואם יש *ספק* אם מעורב בה מים – מותר לכתחילה לחממה. והטעם הוא: כיוון שאינו מתכוון ואינו פסיק רישא, שאפילו בפסיק רישא לשעבר מקילינן (באה"ל סימן שיח בשם הרמב"ן).
*והטעמים הם:*
*א*. אינו מתכווין לבשל המים אלא לחמם את הסופגניה. ולדעת הרב המגיד: יש כמה מלאכות שאם אתה לא מתכוון אז אין כאן איסור כלל.
*ב*. פסיק רישא דלא ניחא ליה (לא נוח לו בחימום המים אלא בחימום הסופגניה).
*ג*. לדעת שו"ת חכם צבי בדעת הרמב"ם: חצי שיעור במלאכות שבת זה איסור דרבנן. אז יוצא שמדובר כאן בתרי דרבנן, פסיק רישא דלא ניח"ל שהוא אסור מדרבנן, וחצי שיעור שאסור מדרבנן.
*ד*. בצירוף *שיטת הרמב"ם, רש"י והרמב"ן*: שמותר אפילו לחמם מים על פלאטה בשבת, אם הוא משגיח שהמים לא יגיעו לחום שהיד סולדת בו, ואינו חושש שמא ישכח. *ואפילו לדעת מרן השו"ע* (בסימן שי"ח סעיפים יד – יז) שפסק הדעת הרשב"א, תוספות והרא"ש: לאסור מחשש שמא ישכח. כאן בסופגיה הדין שונה, כיוון שאין רגילות לחמם את הריבה כל כך. וגם במציאות עד שהריבה תתחמם הסופגניה תתייבש ותתקשה, *ומן הסתם לא ישכחנה*. ויש כאן לפחות ספק ספיקא כדי להתיר.
תודה על המידע החשוב, את ההיתר למה לא לחשוש לגזירת הפשר לא הבנתי, אנשים בדרך כלל לא מחממים סופגניה לחום של 45 מעלות? ודאי שכן! [גם אם לא אני לא בטוח שזה נימוק אבל א"צ להגיע לזה].
גם לא הבנתי למה זה פסיק רישא דלא ניחא ליה, בעיני לא רק שניחא ליה, שהרי הוא מחמם את הסופגניה ורוצה שהכל יהיה חם, זה גם לא נושא של פסיק רישא אלא של דבר המתכוין ממש, אמנם יש לו ספק מה יש כאן אבל הוא רוצה לחמם כל מה שיש כאן.
לכן לא הבנתי את צדדי ההיתר וככל שיש חשש שיש כאן מים נראה לי איסור גמור לחמם את הסופגניה על הפלטה.
השאר תגובה