שאלה:
לעיתים כשאני מנסה לחשוב מה הסיכויים שלי להגיע למקום טוב לאחר המאה ועשרים חלשה דעתי. קודם כל הרי ידוע שבשביל לזכות לכך צריך לעשות משהו פה ואת זה אני אכן משתדל לעשות אך זה הכל מקופיא. מן השפה ולחוץ. מצוות אנשים מלומדה. ללא מחשבת הלב. בבחינת ופתוחות בפיהם ובלשונם יכזבו לו וליבם לא נכון עמו. חשבתי פעם שהפירוש של הולך ואינו עושה לא הכוונה כפשוטו שהוא טורח להגיע לבית הכנסת ונשאר במסדרון. אטו בשופטיני עסקינן? אלא שהוא אכן ממלמל בשפתיו את התפילה אך הלב לא שם. אז ההליכה הייתה והוא אכן יקבל עליה שכר פסיעות אבל התפילה… מעבר לכך ידוע הרי שגם לאחר כל המירוקים אם אדם נשאר חייב לחבירו שווה פרוטה שערי גן עדן נעולים בפניו ואפילו יום הכיפורים ויום המיתה לא מכפרים על כך. וכמה כספים שאני חייב לאנשים. אין לי אפילו מושג. כשלמדתי נהיגה לפני שנים רבות זה היה על חשבון כמה רכבים חונים שדפקתי והיזקתי ונעלמתי בלי לברר פרטים ובלי להשאיר פרטים. והיו לי גם תקופות ש"סחבתי" דברים שעמדו למכירה. אין לי מושג ממי ובאיזה מחיר. וכמה הלוואות שלקחתי מבנקים ולאחר מכן הסברתי להם שאין לי מאיפה לשלם והגענו להסכמים כשמראש לא התנהלתי עם ראש על הכתפיים. לא בדקתי לפני ההלוואה איך לשלם אלא סמכתי על "לי זה לא יקרה" ממש "לווה רשע ולא ישלם" וגם את מעט החובות שאני כן יודע וזוכר אין לי דרך לשלם. המחשבות האלה מייאשות אותי וגורמות לי לחשוב מה אני טורח כל כך הרבה האם יש סיכוי? האם אין סופי לירש. תרתי גהינום?
תשובה:
שלום וברכה ידידי, המחשבות הללו הן ממש עצת היצר, לייאש אותנו ולשבור אותנו… לכל עבירה יש תיקון, וכל עוד הנר דולק אפשר לתקן, ומי שגזל ואינו יודע ממי יעשה בכסף צרכי רבים [יש היום גם את אירגון נקי כפיים, תחפש ברשת], תעשה חשבון הנפש ותנסה לתקן את מה שלא מתוקן בהתייעצות עם רב קרוב, ואין לי ספק שעוד תעלה ותתעלה ובכלל יש לך הרבה מאוד זכויות לעולם הבא בעז"ה.
בשורות טובות.
תודה רבה על התשובה המהירה. יש עוד משהו ששכחתי לציין בשאלה וזה שידוע הרי מבעלי המוסר שהעולם הזה הוא מלון יקר ואפשר לאכול את השכר בפרוסת עוגה
אינני חושב שזה נכון. אדם שבוחר בחיי שעה יש לו עונש על הדבר הזה עצמו, אבל לקבל שכר מצוות בעולם הזה זה רק רשעים, כמבואר ברמב"ן בשער הגמול.
השאר תגובה