שאלה:
אם מישהו אוכל ו בשרי ואחד אוכל חלבי באיזה היכר של הפרדה הוא צריך שיהיה לו ?
ההיכר יכול להיות ממה שדרך להיות על השולחן. ב)אם אחד רוצה לאכול מן המאכל של ההיכר ואחד אומר אינו רוצה עכשיו לאכול מן המאכל של ההיכר האם יש חילוק ביניהם להשתמש בההיכרה
האם יש נ"מ בזה האם המאכל הזה רגיל להיות על השלחן?
היש נ"מ אם כבר התחילו הסעודה או בא בסוף הסעודה
האם יש נ"מ בין זה שאכל בשר שאסור לאכול גבינה עם מי שאכל חלבי שמותר לאכול בשר בקינוח והדחה
נ.ב. נא להודיע אם יש חילוקים בין היכר נדה לבב"ח
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
אנסה לסכם בקצרה הפרטים בזה רבים:
מפה נפרדת יכולה לשמש היכר [ראה פח ב ובש"ך שם].
כשאשתו נדה ובלאו הכי יש היכר מצד דיני נדה די בכך גם לענין זה [הגר"מ פיינשטין, הגר"ש וואזנר ועוד].
הנחת פת ביניהם שאינו אוכל ממנה בסעודה זו, מהווה היכר [רמ"א שם]. גם אם אחד אוכל ממנה זה כבר לא היכר [פשוט].
הנחת כלי שאין דרכו להיות על השולחן מהווה היכר אפילו משתמשים בו [בית יוסף שם, ושלא כב"ח שם, וראה ש"ך שם ס"ק ו שהעיקר כבית יוסף].
יושבים רחוק שלא יכולים להושיט יד – א"צ היכר [ב"ח ופמ"ג שם].
יש סוברים שלענין נדה די בהיכר כל שהוא ולא צריך גבוה כמו בבשר בחלב, ראה שיעורי שבט הלוי סי' קצה סעי' ג, ויש שהחמירו בזה, ראה סוגה בשושנים פרק ד סעי' לז.
שבת שלום.
