שאלה:
מופיע לפני קונטרס אכילת עופות בזמננו אפשר להשיגו במייל [email protected] הדן בעופות פטם
ותוכן דבריהם שנתברר שאופן גידול העופות נעשים ע"י שמרכיבים מינים שונים כדי להשביח מקחן, ונתברר למעלה מכל ספק שמרכיבים הזכר ממין תרנגול עוף שאין מסורת עליו, וכן היום נתברר שגם הנקבה מערבין במינין שונים, וכן יש עדויות שבמקומות מסויימים מערבים עופות טמאים.
בקונטרס מופיע שהרב ואזנר ז"ל והגאון ר' ניסים קרליץ עוררו שיש לפעול להשיג עופות שאין בהם הפקפוקים הנ"ל.
רציתי לדעת מה הצדדים שבעבורם מותר לאכול עופות בזמננו, אף על החששות האמורים?
תשובה:
שלום וברכה
אינני בקי די הצורך בנושא זה, אכתוב רק מה שהיה מדובר בבתי המדרשות:
לפני שנים מספר דיינים מבית דינו של הגר"נ קרליץ כבר העלו את החשש הזה ולכן הציעו להכניס לשימוש את עוף הברקאל, שאין עליו אמנם מסורת אבל הוא מאוד דומה לעוף הבלאדי שהיו נוהגים בירושלים לשוחטו שנים רבות, אבל דעת רוב ככל פוסקי זמנינו היתה להמנע מכך היות ולו ספציפית אין מסורת. התרנגולים שרגילים לשחוט יש להם מסורת, ואם נעשו בהם תרכובות ושינויים בשנים עברו, כיון שזה עדיין לא גרם להפ לשום שוני מהותי, סברו שאין בכך כדי לערער על כשרותם, הרי צריך לדעת שאין הכוונה שיש באמת חשש לטריפות העוף, שהרי יש להם את כל סימני העוף הכשר, אלא החשש שמא נשתנה דינם להיות עופות בלי מסורת! ובזה הדעת נותנת שאם אין שינוי מהותי רק השבחה של אותו זן ועדיין הוא ניכר בדמיונו למקודם, אין סיבה לבטל את כשרותו. ראשי החץ בענין זה היו רבני העדה החרדית הרב שטרנבוך ועוד.
לכאורה אם העוף פטם שהוא תוצר ההכלאה המדוברת, יש בו את כל הסימנים המובאים בסימן פב למה לחוש שנשתנה מעוף המסורת, הרי קרוב לודאי שההכלאה היתה אמורה לתת בו אותות בוולד החדש כגון שיש בו סימני דורס או שאין קורקבנו נקלף ביד וכן הלאה. זאת ועוד שאם אימו טהורה אזלינן ביה אחר אימו ולא אחר אביו. וכבר אמרו חז"ל שאין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים במידי דאכילה וכאן דור שלם אוכל פטם היתכן שכולם נכשלים בזה אחר הבטחת חז"ל הנ"ל?
מה שאתה טוען זו הטענה העיקרית, שההכלאה לא יצרה בו משהו חדש וזה חסר משמעות, אמנם יש מקום לדון בזה, להצד שחוששים לזרע האב יש כאן תערובת איסור בעצם בלי קשר לתוצאה, כמו כן יש טוענים שכן ראו בהם תכונות של דורסים. ומכל מקום הדעה הרווחת היא כדבריך.
מה התשובה לשאלה שראינו גדולי ישראל שאכלו עופות ואיך לא חששו ומה גם שאין ה" מביא לידם תקלה?
לא הבנתי, הרי הסברתי מדוע לא חששו ולא חוששים.
הטיעון שאין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים אינו רלוונטי, זו לא סברא שעל פיה מכריעים בשאלה הלכתית ככל שהיא קיימת.
שלום וברכה.
הרבנים הנ"ל טוענים [וגם יש סרטונים כאלו להדיא] שהעופות הפטם אכן דורסים [לפחות לפי חלק מהשיטות], וגם הביצים שלהם הם כד כד או חד חד, וגם חולקים את האצבעות שלהם ב' ב'. שכל אלו הם אכן סימני טומאה מובהקים, ובפרט דריסה.
כמו כן מרכיבים גם נקבה טמאה עם זכר טהור שזה ודאי אוסר. ולאחרונה [אדר תשפ"ג] התפרסם מכתב של הרב משה שאול קליין שהרב ואזנר ש'התיר בדוחק' בשעתו זה היה משום שהרביעו רק זכרים טמאים, אבל כעת שנודע שמרביעים גם נקבות טמאות אין שום היתר בזה גם לדעתו.
משום מה נראה שהרבנים לא רוצים לעסוק בענין זה והדבר נראה קל בעיניהם למרות שמדובר בספק דאוריתא.
כולם מקפידים בחומרא של בישולי גויים לדעת מרן השו"ע, בחומרא של צומת הגידים [אע"פ שרוב עופות כשרות, וזה לכל היותר מיעוט המצוי שחיוב בדיקתו 'מדרבנן'], באבקת חלב נכרי וכדומה.
אולם כאן שמדובר בספק דאוריתא ממש, ורגליים לדבר – משום מה כל מי שמדבר על זה נתפס כמשונה וכתמהוני וכדומה.
האם כך צריכה להיות אכן הגישה?
נ.ב.
לא בדקתי את הנושא אלא רק מה שקראתי מקופיא, והדברים נראים משכנעים, ולפחות טעונים בדיקה.
שוחחתי בענין לפני זמן מה עם הגר"צ ובר, ואמר לי שהרב אלישיב התיר בזמנו משום שלא ניכר עליהם שום שינוי, אני מבין מדבריו שגם היום מדובר באותם עופות ולא ניכר שינוי בענין.
העופות האלו ימיטו אסון על עם ישראל
חלילה, לעולם אל תרגיל על לשונך דיבורים רעים, רק דיבורים יפים ושמחים.
עופות הפטם הם עופות דורסים, ראייתי סרטון וידאו.
איך ניתן לאכול אותם?
ההגדרה של עוף דורס יש לה כללים הלכתיים, וזה כנראה נבדק וכאמור.
השאר תגובה