הכנת בשבת בכלי שלישי / ניגוב הכוס

שאלה:

שלום וברכה,
ראיתי ששאלו באתר הנכבד כמה פעמים לגבי תה בשבת והתכוונו לגבי תמצית תה.
אני רוצה לשאול לגבי כוס תה.
איך מותר בשבת להכין כוס תה לפי הספרדים?
ראיתי בילקוט יוסף ואינני זוכר כעת בע"פ את הסימן שמותר מהצינור ברז של המיחם לשפוך לתוך כוס ואח"כ לשים תמצית תה שמוכן מערב שבת.
כי יש כל של תתאה גבר. ובהמשך כותב ונכון להחמיר.
אני נוהג לקחת כוס ולמזוג מהמיחם ואח"כ למזוג לכוס שממנה אני שותה. נראה לי שהכוס הזאת נקראת כלי שלישי.
השאלה שלי היא, שאחר כך כשאני רוצה לחמם שוב את הכוס תה, עדיין יש ניצוצות בכוס השניה שממנה אני מוזג לכוס התה.
ואני יודע שמרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב שינער את הניצוצות ודיו.
ראיתי כך גם בשיעור של חתנו הרב בוטבול שליט"א, שמספיק לנער את הכוס.
השאלה שלי היא, מה המדד שהניצוצות לא נחשבים כבר מים? ראיתי שהוא אומר שאם המים הם בכמות שלא מספיקה לרחוץ אבר קטן של תינוק זה בסדר.
ושאלה שניה, האם בכלל צריך שזה יהיה בלי ניצוצות, הרי זה מים מבושלים כבר ואין בישול אחר בישול.
3. בבתי הכנסת, עד כמה שראיתי, לא שמתי לב שאנשים לוקחים מכלי שני וכו'.
אז מה הדין?
יישר כח מראש.

תשובה:

שלום וברכה

אנחנו בדרך כלל מצדדים בדעתם של ערוך השלחן והחזון איש שנקטו שתה מתבשל גם בכלי שלישי, כי עינינו הרואות שאין הבדל לגביו בין כלי שני לשלישי, אמנם יש חולקים, בשו"ת אגרות משה ח"ד סי' עד אות טו נקט שאין דבר המתבשל בכלי שלישי, וכן נקט הגר"ע יוסף כמובא בילקוט יוסף עמ' קפה שמותר לעשות תה בכלי שלישי.

בענין זה של ניגוב הכוס יש חילוקי מנהגים: בשביתת השבת (מבשל באר רחובות ס”ק יט) כתב שדי לנער מעט את הכוס שלא יהיו עליה טיפות ממש ואז מותר לערות עליה מהקומקום. אולם החזון איש החמיר לנגב את הכוס לגמרי כך העידו תלמידיו, וכ”כ בשו”ת אגרות משה או”ח ח”א סי’ צג ובח”ד סי’ עד בישול אות יט ובשו”ת מנחת יצחק ח”ט סי’ ל – לא, ומשום שהחמירו אפילו בבישול מועט כזה [לענין שאריות תה שהם לח שהצטנן וכבר נתבשלו תחילה, יש שהקילו יותר, שאף שחוששים שיש בישול אחר בישול בלח שהצטנן, כאן שבלאו הכי אין לזה חשיבות יש להקל יותר, וכן דעת הגר"ע יוסף].