שאלה:
שלום וברכה!
לפני זמן מה נפסקו פיצויים בסך 10,000,000 ש"ח ללקוחות חברת טיטולים ידועה. הפיצוי ניתן להורים שיש להם ילדים בגילאי 10-14 שבתקופה המדוברת (סוף שנת 2010 תחילת 2011) צרכו חיתולים מהחברה הנזכרת, כאשר הפיצוי מחושב לפי כמות חבילות הטיטולים שנקנו בתקופה בה יוצרו הטיטולים הפגומים. היות ולא ניתן לשמור חשבוניות מאז, והיות ולא כולם זוכרים בדיוק בכמה טיטולים השתמשו יש צורך להגיש תצהיר אצל עו"ד עם כמות טיטולים משוערת שמהווה את עיקר התחשיב.
השאלה היא כזו: 1. האם מותר בכלל לקבל כסף מתביעה שנעשתה בערכאות? 2. האם מותר לי להצהיר על כמות טיטולים משוערת שיתכן שהשתמשתי בתקופה זו יותר ויתכן שפחות? 3. מרכיב הפיצוי כולל גם פיצוי על עוגמת נפש, אם זה מותר על פי ההלכה?
בתודה ובברכה
תשובה:
שלום וברכה,
בתביעות ייצוגיות לא ניתן לתבוע בבית דין – לבית דין אין סמכות לחייב אם הצדדים לא חתמו על בוררות. והיות ומעיקר הדין חל חובה על הבתי דין לתבוע תביעה ייצוגית למרות שאין תובע – כדי למנוע אנשים מלגזול. והיות ואין תוקף לבית דין בכך, מותר לפנות לערכאות.
אמנם מסתבר שהתביעה יכולה להיות רק על דברים שיש בהם בסיס הלכתי. אבל תביעות שאין להם בסיס הלכתי – כגון עוגמת נפש – לא ניתן לתבוע בערכאות, כיון שגם הבית דין לא היו מחייבים בכך.
ולכן אם התביעה היא עבור מוצרים פגומים ששווקו לציבור מותר לתבוע תביעה ייצוגית. בנוסף, אם מדובר בחברה שתחת בעלות של אנשים שאינם שומרים תו"מ ולא יסכימו להתדיין בבית דין, מותר לתבוע אותם בבית משפט.
במקרה שלך יש סברה נוספת, כיון שלמיטב הבנתי הכסף שהחברה חויבה יצא מהם בכל מקרה ויחולק בין הרוכשים, והשאלה האם מותר לך לבוא ולקבל, או שאתה צריך למשוך את ידך ולא לקחת מהכסף שמחלקים שלא לפי פסק בית דין.
ולכן מותר לך להצטרף ולקבל את הכסף יחד עם כולם, מאחר ומסתבר שהתביעה היא כדין ובנוסף כיון שהכסף יצא מהם בכל מקרה, אין איסור גם לקבל מהכסף. ומותר לך לקבל לפי הנוהל שהם קבעו – אם קבעו שלכל מי שיש ילד בגיל… זכאי לפיצוי מותר לך לקבל, ואין צורך לחשב כמה באמת השתמשת וכמה לא.
בהצלחה.
מקורות:
בעיקרון בית דין יכול לדון אדם גם כאשר אין תובע – מתפקידו של בית דין למנוע אנשים מלגזול ולכוף אנשים לפרוע חובות כמצוות התורה. עיין בספר מקצוע בתורה סי' סז ס"ק יא.
כמו כן, גם כאשר אדם הוא ירא שמים וציית דין, אם בפועל אין בית דין יכול לדון אותו, מותר לתובע לתבוע בערכאות. וכמו שכתב בספר חשק שלמה סי' סא טור אות יג בשם מהריק"ש. ולפ"ז מותר לתבוע בערכאות תביעה ייצוגית אם בסיס התביעה היא תביעה הלכתית – שמכרו מוצר פגום לציבור.
הנדון לפנינו הוא שונה, גם אם נחליט שהתביעה בבית משפט אינה מעוגנת בהלכה כלל, ולפי הלכה אינם חייבים כלל או שחייבים חלק מהפסיקה של הבית משפט, נראה שיהיה מותר להצטרף ולקחת מהכסף וכדברי הנתיבות (סימן שסא ס"ק ב): "לכן נלפענ"ד לחלק, דדוקא כשנתיאש אחר שבא ליד גזלן מיקרי יאוש דגזילה ולא קנה, ושוב אסור לכל אחד לזכות בו כמ"ש התוס' בב"ק ס"ט [ע"א] בד"ה כל שלקטו ע"ש, והוא מטעם שכבר נתחייב הגזלן בהשבה, אבל אם ראה אנס בא כנגדו והמטלטלין מונחין עדיין לפניו ונתיאש, דזה ג"כ הוי יאוש כשאינו יכול להציל…, ויאוש זה הוי ממש כמו יאוש דאבידה דהא נתיאש קודם שבא ליד הגזלן, לא מיבעיא דאם בא אחד והציל ולא הניח לגזלן לקחתו דמי ממש למציל מן הארי או מן הנהר או מן הדליקה [ב"מ כ"ד ע"א], דמה לי שנתיאשו הבעלים מפני שבא ארי או דליקה ומה לי שנתיאשו מפני שראו ליסטים וגייס באין, אלא אפילו הציל אחר שבא ליד הגזלן, מ"מ כיון שנתיאש קודם שבא ליד הגזלן כבר נעשה על המטלטלין שם יאוש דאבידה, ואף דהגזלן ודאי דנעשה גזלן עליו דהא מחמתו בא היאוש כיון שבא לגזלו, מ"מ כיון שכבר קודם שבא ליד הגזלן נעשה אבידה לא הוי יותר מגזל דאבידה דאין עליו שום חיוב השבה… ומשו"ה כל המציל ממון פטור מלהחזיר, וחיוב תשלומין של הגזלן אינו רק מטעם גרמי, כנ"ל בירורן של הדברים".
נמצא שאחרי שפסקו על החברה חובת פיצוי, והכסף יצא מהם בכל מקרה הרי הכסף הוא כהפקר ומותר לכל אחד לבוא ולקחת מהכסף.
