שאלה:
לכבוד הרב שלום,
מקרה שקרה לי בשבת האחרונה מיד לאחר סיום תפילת מנחה של ערב שבת
העברתי את השיניים שלי על השפה העליונה מתוך חשש שיש לי שם אולי קילופים וכדומה ככה שלא אהיה איתם בשבת
אני די בטוח שלא קילפתי כלום
לא שמתי לב לשעה לאחר מכן עלה בדעתי שמא אולי כבר זמן שקיעה
והבנתי שהשעה הייתי 16:45(אני מנתניה)
רציתי לדעת האם זה היה דרבנן או חלילה דאורייתא?
והאם זה בגדר מזיד?
תשובה:
כאשר זה לא נעשה בכלי זה דרבנן, להבא יש להזהר יותר, זה אמנם בין השמשות אבל עדיין זה אסור כמובן.
מקורות:
בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שכח סעיף לא כתב: צפורן שפרשה וציצין, שהן כמין רצועות דקות שפרשו מעור האצבע, סביב הצפורן, אם פרשו רובן כלפי מעלה ומצערות אותו, להסירן ביד, מותר; בכלי, פטור אבל אסור. לא פרשו רובן, ביד, פטור אבל אסור; בכלי, חייב חטאת. ופירש"י: כלפי מעלה, כלפי ראשי אצבעותיו; ור"ת פ' דהיינו כלפי הגוף; וצריך לחוש לשני הפרושים. ע"כ. והואיל וכתב לחוש לשני הפירושים, נמצא שבכל אופן יש להמנע מכך, בין אם פירשו כלפי הגוף ובין אם פירשו כלפי האצבעות
שלום וברכה,
מצוי לפעמים שלא מספיקים להוריד את הקילופים שנמצאים על השפתיים בשבת ואז בשבת זה מגיע למצב בלתי אפשרי, שכן לכאורה בלתי אפשרי שלא להרטיב את השפתיים עם הלשון מדי פעם או להמנע מלאכול כל השבת כדי שלא יתלש אז האם יש לרב פתרון?
תודה רבה
ככל שזה לא בהכרח יתלש, אין בעיה, כיון שאין כוונה לכך. רק "פסיק רישא" זו בעיה.
שלום וברכה,
הבנתי שבשמנה ברורה סימן שמ מופיע שתלישת עור בפה עם השיניים זה איסור תורה מפני שזה דרכו?
האם יש בנידון הזה דעות? כיוון שאמרת כיוון שזה לא בכלי זה איסור דרבנן..
ני מבין במשנה ברורה שם ס"ק ב כמו שכתבתי אבל יתכן שיש דעות נוספות.
השאר תגובה