לתרומות לחץ כאן

הסבר בשו"ע חו"מ ס'לז

שאלה:

כתוב בשו"ע חו"מ סימן לז ס"א [ ומקורו בגמרא ב"ב] ששותף יכול להעיד לחברו כנגד המערער, ובלבד שלא תהיה לו הנאה, כלומר שיתן לו במתנה את חלקו, ויקבל עליו שאם יבוא בעל חובו לגבות אותה – השותף ישלם לו דמיה וכו' ע"ש, ומבואר ברשב"ם וכן בסמ"ע שהחידוש הוא שלא חיישינן לקנוניא שאחרי שיעיד לו יחזור להיות שותף איתו [וממילא נמצא שהעיד כשהיה נוגע בדבר], ותמהתי על עצמי, איך לא נחשוש, היעלה על הדעת שיתן לחברו חצי שדה בחינם ללא כל סיבה? הרי פשוט שעושה כן כדי להשאיר את השדה ברשותם שלא יקחנה המערער, ובשלמא אם ההלכה היתה מצריכה שימכור לו חלקו – ניחא, אבל מתנה – וודאי שהוא לא נותן לו את חלקו בשדה ללא קבלת תועלת?

תשובה:

שלום וברכה,

שותף שמוכר לשותף השני את חלקו לא יכול להעיד לו כיון שרוצה להעמיד את השדה ברשות חברו שהמכירה תתקיים ולא יצטרך להחזיר את הכסף, וממילא הוא נוגע בעדות, לכן רק אם נותן במתנה אז הוא לא נוגע, ואם הוא נותן את חלקו במתנה הרי הוא מסתלק מהנגיעה ואז הוא יוכל להעיד. ומה שקשה לך שלא מסתבר שייתן מתנה לשותף, י"ל שמדובר בחלק שלא שווה הרבה כ"כ ולכן מוכן לתת מתנה, או שמדובר בקרובו שרוצה להעניק לו מתנה. ואם בי"ד רואים שאכן הוא רוצה לתת מתנה הרי הוא מסתלק מהנגיעה ויכול להעיד לו.

בהצלחה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל