שאלה:
א. אם הלבנה חלקה מכוסה בעצים שמסתירים אותה, האם ניתן לברך לכו"ע, האם עדיף לחפש מקום סמוך שנראית במלואה ללא עצים.
ב. אדם שעושה מעשים בפרהסיא, כגון בחור בישיבה שלא לומד בהתמדה (בלשון המעטה) והדבר גלוי וידוע לכל בני הישיבה. האם מותר לספר את זה כבאגב לאחרים כדין "דבר מפורסם"?
וגם יתכן שאף שמתגנה בזה, מ"מ הרי אין זה אלא שלילת המעלות בלבד. ואף ששלילת המעלות זה גם גנאי. אך אין אדם יכול לדרוש שידמיינו עליו דברים שלא עושה בהם. כמו שלא יעלה על הדעת שלהגיד על אדם מן השורה שלא צם בה"ב זה לשון הרע.
כלומר לכל אדם יש את המדרגה שלו, ואל לו לחשוב שהוא יוכל להתהדר במעמד מעבר למדרגתו. ואם אינו מן המתמידים, א"כ זה שמו הראוי לו, ואין זה לשון הרע.
תשובה:
שלום וברכה
כשרק חלק מהלבנה מכוסה בעננים כתב בלקט יושר עמ' ע בשם תרומת הדשן שניתן לברך עליה, וכ"כ להלכה באשל אברהם מהדו"ת סי' תכו. כמו כן כתב בשו"ת התעוררות תשובה חלק א-ב סי' קצז, שאדם שעומד בקרן זוית והבנין מסתיר לו חלק מהלבנה או עץ מסתיר את חלקה מותר לברך כיון שחלקה גלוי לפניו.
ברור שלומר על בחור שאינו מתמיד בלימודו זה גנאי, וההשוואה למי שאינו מתענה בה"ב לא ממש נכונה כאן… כמובן בשידוך ובאופן שנעשה לתועלת לפי גדרי דין זה מותר, אבל סתם לרכל ודאי אסור.
ולמה אין את ההיתר של "דבר מפורסם" ושל זה שהוא עושה כן בפני כל?
גם זה התיר בחפץ חיים רק בדרך אקראי ורק באופן שאינו מוסיף על הגנות, וכאן הרי הוא מחדד אצל אנשים את הגנות ולועג וכו'…
זה הגביל החפץ חיים רק בהיתר של אפי תלתא.
גם בהיתר של דבר מפורסם יש כזה הגבלה?
לפ"ז בעצם אין היתר לקרוא עיתונים שכותבים דברים למשל על ח"כ דתיים?
לכאורה היינו הך, ואה"נ סתם לשון הרע שאין ענינו הוקעת מעשים רעים לצורך, אין לכתוב ולקרוא.
אבל מה נעשה ועיתונים אפילו אותם שנעשים ממש ע"ד גדולי הדור, ויש להם ועדה רוחנית קפדנית.
מלאים בסופ"ש וכד' בטורי פרשנות על שקרים וכד' של חברי כנסת, שחלקם שומרי מצוות
אף שאין בזה שום תועלת או הוקעת מעשים רעים. אלא נטו סיפוק הצורך האנושי בקריאת פרשנות
ואף אם נדחוק שהכוונה לצורך גינוי מעשים רעים וכו'
עדיין יש לפני עיוור, כי רבים מהקוראים, קוראים נטו לשם "הנאה" ולא לשם שום כוונה…
באמת עבירה בידם?
אינני יודע, אבל לגבי חברי הכנסת המצויים היום בתוך הקואליציה עוקרת הדת אני חושב שמותר לדבר לשון הרע.
תודה
אבל בכל מקרה לפ"ז עיתונים חרדיים שכותבים פרשנות על ח"כ חרדים וכד', זה באמת אין היתר כלל?
כי זה מצוי מאד מאד מאד, ורבנים מתראיינים לעיתונים האלה, וכותבים טורים לפרשת שבוע וכד'
וחברות של יראי שמים מפרסמות שם וכד' ואין פוצה פה.
לא ראיתי בעיתונים חרדיים כמו יתד נאמן [אינני מכיר כל כך אחרים] לשון הרע על חכי"ם חרדיים.
לכן חילקתי בין עיתונים שנסמכים ע"י גדו"י, לבין עיתונים חרדים שאינם נסמכים ע"י גדו"י, אך יש הרבה רבנים שמשתפים איתם פעולה בגלוי ובסתר. ובהם זה כן מופיע.
אינני יודע, מה יש שם, אבל אה"נ יש להזהר.
בעניין הלה"ר על בחור, לכאורה בתענית בה"ב כשהוא אוכל ,מבטל בקום ועדה את התענית, ואילו במבטל מהלימוד ביושבו בשיעמומו הרי הוא בשב ואל תעשה,מה עוד שאין איתנו יודע באיזה ענינים חיובים לגביו מחשבותיו משוטטים אם נרצה לדון באור חיובי.ויתכן אולי אפשר שגם אם נראה אותו למשל משחק שאך, יכול להיות שלפי מצב נפשו, שורש נשמתו שאולי היא בבחינת זבולון או מנשה דהיינו לפי יכולתו ריבוי הלימודים לעת עתה מאוד קשים עליו לפי הרכבים השונים שלא,ושמא המשחק הוא יכול להיות לו לתועלת,שהזכות זה יהיה לו אחר כך פה ושם משך היום הכוחות נפש וכו' ללימוד,מה עוד שלפי האבן באזל אין ביטול תורה בסיטואציה כזאת,ואם זה העבודות השם שלו,אז לגביו הוא זה לא שלילי.ושלכן להוריד אותו בנימה של גנאי הרי הלב התורני הלכתי לא נותן,ומי יודע איזה ת"ח הוא עוד יצא בעזרת ד' על ידי שהחברה מכבדת באשר יכולתו הנפשית גם אם חסר עדיין הזיץ-פלייש בבחינת אחד המרבה ואחד הממעט ובלבד ש….
, כלומר לא נהלל אותו בשבח שהוא המתמיד של הישיבה בפועל,אבל לא נוריד אותו ההשפלה שמאוד יתכן שאין לנו היתר לכך באם אצלינו הדבר לא מבוקר בהחלטיות.
כל מה שכתבת יפה אינו רלוונטי… השאלה היא אחת ויחידה: כאשר סי]פרת את הדבר נוצר גנאי על האדם בלב השומעים, כן או לא? לא משנה צודקים או לא צודקים, אפשר ללמד עליו זכות וכו', למעשה גינית אותו בעיני הבריות.
השאר תגובה