שאלה:
שלום וברכה!
א. שמעתי שמרן ר' חיים שאול גריינימן, בעל החידושים וביאורים, ומתלמידי החזו"א, שהוא סבר שהיום בזמנינו, אין חובה אף על גברים במיים אחרונים, האם זה נכון?
ב. האם יש חובה לאדם לברך ברכת המזון עם כובע, או שזה רק רצוי (כמובן לנוהגים ללכת עם כובע), ואם זה חובה, מדוע העולם לא נוהג כך?
ג. שמעתי שיש שיטה בראשונים, שסגי בברכת המזון, בלצאת ידי חובת ד"ת בסעודה שלא יחשב מזבחי מתים, היות ולא ראיתי במקור, רציתי לדעת מה הסברא בזה?
ד. ראיתי חקירה האם כוונה בתפילה היא מגוף התפילה, והוי חלק ממצוות התפילה ובעשייתה, או דהוי תוספת דין על המצווה, והנפק"מ בבן אדם שלא כיוון כלל. ר' חיים על הרמב"ם (פ"ד מתפילה ה"א), מבאר שכוונה שהיא בגוף התפילה, זה בגדר " דע לפני מי אתה עומד", ובזה אם לא כיוון לא יצא ידי חובה. ויש עוד כוונה, שהיא דין נוסף על התפילה, שזה פירוש המילות, ובזה סגי בדיעבד בפירוש בברכת אבות, (ובבי"ס מהל' תפילה מביא את הסמ"ק דאף במודים). (כמבואר ברמ"א, והאידנא וכו'). וביאור דבריו דהכוונה בגוף התפילה היא לא כוונה, כשאר המצוות. ומבארים עוד (אחרונים), בדעתו, שאם את גוף התפילה את הכוונה בתפילה לא יוכל לכוון, אין לו יחס של אדם שיכל בכלל להתפלל.
לפי"ז באדם שאת הכוונה המחויבת אף בדיעבד, לא יוכל לכוון, האם יעשה תשלומין, או שהיות והיה פטור אין לו חוב להשלים כלל, (האם זה בגדר אונס, או פטור, בגלל שאינו יכל)? ראיתי לעניין עוסק בצרכי ציבור, דיש את דעת המג"א סק"ה, וברכ"י סק"ג, דאין צריך להשלים, אולם דעת הט"ז סי' ק"ח סק"א, דבעי להשלים. מה הדין במקרה דידן כפי שהבאתי??
יישר כוח לרבנים שליט"א, על הפצת התורה, והמענה המהיר..
תשובה:
שלום וברכה
1. המחלוקת בענין זה ידועה, בלקט יושר הביא שהתרומת הדשן לא היה נוטל מים אחרונים משום שבזמנינו אין מלח סדומית, אמנם במשנה ברורה בתחילת סי' קפא נקט בפשיטות שחובה זו נוהגת גם בזמנינו, אם מחמת זוהמת הידים וכבוד הברכה, ואם מחמת שאולי יש גם מלח אחר שטבעו כמלח סדומית ואין הדבר יודע לנו. וראה בפסקי תשובות שם כמה אזהרוטת על דרך הקבלה בענין זה. מה דעתו של הגר"ח גריינמן אינני יודע.
2. במשנה ברורה הובא בשם הב"ח שירא שמים ילבש כובע בשעת הברכה, זו אינה חובה גמורה.
3. המקור לכך הוא בברטנורא אבות פרק ג משנה ג וראה שם בתוס' יום טוב שחלק על דבריו.
4. לכאורה זה אונס ולא פטור וחייב להשלים.
שיתקבלו התפילות.
2) לכאורה נמדד הדבר אם כך כהיום הולכים לפני אנשים מכובדים או לא.ולכאורה בהרבה מקומות כהיום אינו מופיעים עם הכובע לפני שרים וכו',ולכאורה עדיין אין גם ראיה מכך שלפני רבנים חשובים כן הולכים כך,מאחר והדבר מאפיין את הלובש הכובע לקטגוריה של חברה עם האטיקט שלה ואולי איך שהלובש רוצה להיחשב בעיני הרב,אבל לא כי באמת אצל רובם לבישת הכובע הוא היראת הכבוד הפנימי האמיתי מלפני הרב.ורק אצל המיעוט כהיום זה עוד באותו הגדר וההחשבה כמו בזמן הב"ח זצוק"ל.
3)רש"י על המקום שם במשנה עוד קדם את הרע"ב.
הנדון שלך יותר מתאים לגבי שמונה עשרה, בברכת המזון יש נושא של עיטוף.
השאר תגובה