לתרומות לחץ כאן

התחיל עבודה עם יועץ והתברר שאינו צריך לעבודתו

שאלה:

קבענו עם יועץ משכנתאות שניקח אותו הוא הסכים ואמר שכדי להתחיל את התהליך אנחנו צריכים טופס מסויים ושיהיה אותו הוא יתחיל להשוות בין הבנקים וכו' בנתיים יוצא ממש בקרוב רפורמה בתום המשכנתאות בארץ והשורה תחתונה שיוצא שאין צורך היועץ משכנתאות לפחות לא לנו.
השאלה עד כמה אני מחוייב לקחת את שירותיו .אני אברך ואפשר לומר שכל סכום בכללי משמעותי לנו

תשובה:

שלום וברכה,

אם הוא לא התחיל לעבוד אלא רק סיכמתם שתביאו את המסמכים ואז הוא יתחיל לעבוד, אין איסור לבטל את היועץ.

גם אם הוא התחיל בעבודה, אם התברר מצב שאתם לא צריכים את עבודתו מותר לכם לחזור ולבטל אותו, אבל את מה שהוא כבר עשה עבורכם עליכם לשלם לו, למרות שלא תצטרכו.

בהצלחה.

מקורות:

אם לא התחיל הפועל במלאכה אם חוזר בו אין עליו אלא תרעומת – שו"ע סימן שלג, א. אבל יש איסור של 'מחוסרי אמנה' אבל אם התחדש דבר שלא היה בשעת הסיכום, אין איסור של מחוסרי אמנה, כדין תרי תרעי – סמ"ע שם ס"ק א.

אם הוא התחיל בעבודה, ואח"כ התברר שאין צורך בעבודתו, יכול לבטל את הפועל, וראיה לכך מדברי השולחן ערוך סימן שלד סעיף ב: "שכרו להשקות שדהו ובא מטר בלילה בענין שאינו צריך, אינו נותן לו כלום. וכן אם בא בחצי היום, אינו נותן לו מחצי היום ואילך כלום. אבל אם בא הנהר, נותן להם כל שכרן; מן השמים נסתייעו".

בביאור החילוק בין בא מטר לעלה הנהר והשקה כתב רש"י (ב"מ עז, א) שמטר גם בעה"ב וגם הפועלים לא ידעו שיבוא מטר, ושניהם שווים באונס, ופטור בעה"ב. ובנהר שעלה על גדותיו בעה"ב שהוא בעל השדה יודע אם יש חריצים לשדה שמשקים את השדה כשעולה הנהר, ואילו הפועלים למרות שדרים בעיר ויודעים שרגילות שהנהר עולה על גדותיו, אבל אינם יודעים אם יש חריצים שמביאים מים לכל השדה, ונחשב פשיעת בעה"ב ואונס הפועלים, לכן נותן להם כפועל בטל.

לכאורה היה אפשר לומר שהדין של 'אתי מיטרא פסידא דפועלים' דוקא שנעשתה כבר המלאכה מאיליו, ומשמים התבטל השכירות, אבל אם לא נעשתה המלאכה אלא בעה"ב עושה את הפעולה מעצמו, ובשעת השכירות לא ידע שיוכל לעשותה מעצמו, אינו הפסד לפועלים, כיון שהיה יכול להניח לפועלים שיעשו את הפעולה. אמנם מדברי החזו"א (חו"מ סי' א ס"ק כו) מבואר לא כך, שכתב, שלח חברו לגליל להביא אגרת, ובסוף הוצרך הוא בעצמו ליסע לשם ונטל את האגרת, ונמצא שאינו צריך לשלם לפועל, נחשב 'כאתי מיטרא' שהוא פסידא דפועלים, עכ"ד. הרי לנו שגם אם בעה"ב עשה הפעולה בעצמו, נחשב לאונס כיון שלא ידע שיוכל הוא לעשותה, ובטלה השכירות.  

ולפ"ז אם השתנה המצב שאין צריך לעבודת הפועל אינו חייב לשלם על שאר העבודה שעדיין לא עשה.

ראיה נוספת יש להביא מדברי הסמ"ע (סימן שלה ס"ק ט) שכתב ראובן ששלח את שמעון לעיר אחרת שימסור ללוי מכתב, ומצא ראובן את לוי בעצמו ומסר לו את הדברים שמסר, א"צ לשלם ללוי אלא מה שטרח ולא על כל הדרך. הרי לנו שאם הוא בעצמו עשה את השליחות נחשב לאונס וא"צ לשלם לפועל כפועל בטל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל