שאלה:
שלום,
מהי הכמות שממנה נוהגים אשכנזים לברך על מזונות ברכת המזון?
תשובה:
שלום וברכה
במשנה ברורה בסי' קסח סעיף ו הביא מחלוקת בין הפוסקים, האם קביעות סעודה היא בשיעור של ג' או ד' ביצים, או בשיעור שאנשים רגילים לאכול בסעודתם, שכך סבר הגר"א, והמנהג הרווח הוא כשיטה זו. כמות שנחשבת לאנשים ארוחה.
ורק לחדד את הדברים,שיעור קביעת סעודה לבני אשכנז הוא 6 ביצים (בהערכה כ325 גרם)
לבני ספרד 4 ביצים – כ216 גרם.
ואומנם ידע כל מי שאוכל שיעור 3 ביצים שהוא מכניס ראשו במחלוקת ולכן ירא שמיים יאכל עד 120-130 גרם ויעצור,או שיקבע סעודתו על המאפים.
אינני מסכים עם הגדרתך. אין שיטה של 6 ביצים, יש מחלוקת כמה הם שלוש ביצים! לדעת החזון איש השיעורים השתנו, ולכן לנוהגים בג' ביצים אכן השיעור יהיה כמו שציינת וכפי שכתבנו פעמים רבות כאן באתר, אבל גם זה רק לחומרא, למעשה אין לברך ברכת המזון לבני אשכנז עד שיאכל כשיעור שאנשים רגילים לאכול לסעודת בוקר ערב וכפי שכתב שם המשנה ברורה בס"ק כד, ראה שם וכפי שציינתי בגוף התשובה.
כל פוסק הרהג אופיר מלכה להלכה,ואני מוכן לשאול אותו מהיכן למד זאת
תשאל, הבאתי משנה ברורה והמנהג בזה ידוע, וזיל קרי בי רב הוא. כמובן שלחומרא גם בני אשכנז חוששים שלא להכנס לספק כבר בג' ביצים שלשיטת הגר"ח נאה, שזה נפח של 200 סמ"ק.
כבוד הרב שליט"א:
לכאורה בלשון המשנה ברורה נראה שלמעשה לא החמיר בג' ביצים אלא רק בד', מאחר שיש שיטות שצריך סעודת בוקר וערב.
אינני יודע מנין מצאת זאת.
ישר כח על התגובה.
הדיוק הוא: לשון המ"ב (קסח,כד) "והנה לענין עירובי תחומין בסימן שס"ה איתא דשיעור סעודה הוא ג' או ד' ביצים וכתבו כמה אחרונים דה"ה כאן חשיב בזה שיעור קביעת סעודה", ואח"כ מביא את הדעה העיקרית שהשיעור הוא סעודת בוקר וערב, וכשמסיים וכותב מסקנת הדין לשונו: "ומ"מ לכתחלה טוב לחוש לדעת המחמירים שלא לאכול ד' ביצים " ומבואר שלא חשש לג' ביצים, משום שזה שיטה אחת במקום שניים, היינו גם כנגד השיטה של ד' ביצים וגם נגד השיטה של סעודת בוקר וערב, ודו'ק.
יתכן. ומ"מ כיון שלדעת הגר"ח נאה ד' ביצים זה 200 סמ"ק, לא נקל בפחות מכך, אף שלדעת החזון איש זה עדיין רחוק מהשיעור. כך שאין בזה הרבה נפק"מ למעשה.
השאר תגובה