שאלה:
שלום כבוד הרב,
יש לי כל מיני הרהורים שנובעים מהOCD, ופעמים שאלו הרהורים, הם הרהורים של ממש שיש עליהם לאו מן התורה, ופעמים שאינם אלא OCD.
ולמשל, דבר שיגרתי שלא אמור לעורר הרהורים אצל אדם נורמלי, יכול להביא אותי לידי הרהורים רעים.
ובנוסף, מרוב שההתנגויות נהיו מושרשות בי, נהפכים כמה מצבים להיות הרהור של ממש.
ואין לי מספיק בינה להבדיל ולדעת כיצד לפעול.
פעמים, יתכן מאוד שאכן הרהור זה לא קשור לOCD וסיכוי קטן הוא שהוא נובע מOCD, ואינני רואה דרך להבחין ביניהם לכן יש את המשחק הזה של : "אל תביא את עצמך לידח ניסון כי יתכן מאוד שזה אינו OCD !"
להתעלם מהספקות זה לשחק עם אש כי יתכן מאוד שאינם OCD אלא באמת הרהורי עבירה או עבירה ממש שיש בה לאו חמור !
תשובה:
שלום וברכה
קראת את המצוקה שלך בתשומת לב, ואשיב לך מה שאני אומר פעמים רבות במקרים דומים, ולאו דוקא כשזה נוגע לocd אלא לענין קדושה בכלל שטבעם להעשות כפייתיים. אתה אל תעסוק כלל בנושא של ההורים עצמם, התפקיד שלך הוא תמיד רק לפני, לנהוג כדרך בני תורה בכל הנושא של שמירת העיניים, ברחוב באינטרנט בספרות וכדומה. ושוב, כדרך בני תורה ולא יותר מזה, לא להיות בלחץ וללכת עם ראש באדמה כל הזמן, רק להשתדל באופן נורמלי כרגילות בני תורה. כל מה שיקרה חלילה לאונסך, אל תעסוק בזה. המחשבות כיצד לא להרהר גורמות רק להרהורים נוספים, ליאוש ולחולשה. כפי הידוע שאם תאמר לאדם עכשיו שתי דקות אל תחשוב בשום אופן על פילים ורודים ותקבל מליון דולר, אין סיכוי שלא יחשוב… לכן ככל שתעסוק במחשבה לא להרהר תהרהר יותר, הנושא הזה צריך להיות מחוץ לתחום העיסוק שלך, בא הרהור אז בא, שלום. זו הדרך הנכונה להפחית ולגרש כל זה מהראש. לא להלחץ לא להתייאש ולא לעסוק בזה כלל. העיסוק שלך רק בלימוד תורה בשמחה, בתפילות נעימות ובעבודת ה' בנחת.
בהצלחה
