גזל,חמס,השבת אבידה,הלבנת פנים,חשש ריבית ועוד

שאלה:

שלום רב.
אשמח לתשובה בשעה הקרובה בבקשה.
1) היו לנו דיירים שההורים שלי השכירו להם את הדירה שלנו, יחידת דיור על יד הבית שלנו.הם גרו שמונה שנים (המון זמן), ועכשיו עזבו.כלומר:להורים שלי יש יחידת דיור מעל הבית שלנו, והם השכירו אותה לזוג לשמונה שנים, שעכשיו הסתיימו.(כל פעם הם האריכו חוזה, בסוף ייצא שמונה שנים)

הדירה הייתה מאוד מלוכלכת, יש רשתות קרועות, קירות ותקרה מלוכלכים. אני אישית לא זוכר באיזה מצב הם קיבלו את הדירה, אך ניתן לשער כי מדובר בניקיון סטנדרטי, לא מאוד מבריק, אך גם לא ג'יפה. זאת הערכה שלי. הם החזירו את הדירה כשמצב הדירה מאוד לא נקי, לסבירות דעתנו שלנו.
א] על מי מוטל לנקות את הדירה?
ב] האם היות ולא צילמנו את הדירה לפני שקיבל אותה לפני שמונה שנים, האחריות עלינו לנקות אם הוא טוען "כך קיבלתי אותה" [רק יש לציין כי לפניו גרו זוג עם ילד קטן, והם זוג שהגיע עם ילד ובמהלך השנים נולד עוד ילד והילדים כיום כבר לא קטנים, והם גרו שמונה שנים, והזוג הקודם רק 3 שנים בערך, לכן מסתמא הם משאירים יותר לכלוך בקירות ובדירה] ?
ג] לגבי צבע- האם הוא מחוייב לצבוע, לפחות למצב נורמלי [גם אם לא כמו חדש]? [הדייר טוען שקיבל דירה לא צבועה, ניתן להניח שהוא צודק]
ד] בלאי שקורה עם הזמן – רשתות קרועות וכו'- מי צריך לשלם על זה כשמגיע זמן הפינוי?
בחוזה לא מצויין שהדייר צריך לצבוע,ואין התייחסות לבלאי למיטב הבנתי וכו' וכו'.
2) בסופו של דבר – אנחנו ניקינו כי הוא לא רצה לנקות . (הוא טוען שניקה, אך הבית היה נראה במצב גרוע מבחינת ניקיון לדעתנו כדי שדיירים חדשים ייכנסו ככה)
לגבי הצבע – אבא שלי התווכח איתו, וטען בפניו שהוא צריך לצבוע, אך הדייר אמר שגם שהוא נכנס לבית הוא צבע. בסוף הדייר קנה לאבא שלי צבע, ואביזרים לצביעה. והם סיכמו שאבא שלי יצבע (ככה הבנתי מהסיטואציה, לא ששמעתי את השיחה) אני יודע שההורים שלי מאוד כעסו שהם לא צבעו, ולכן החשש שלי הוא- שהדייר נתן את הצבע והאביזרים בעל כורחו, מכורח אי נעימות, או כדי להיפטר כבר מההורים שלי.
כרגע אני צריך לצבוע את הדירה. א] אני רוצה לדעת, באם הדייר לא היה צריך לקנות את הצבע והאביזרים כי לא חלה עליו חובה הלכתית לעשות כן היות והניקיון והצבע זה המשכיר צריך ולא השוכר(אם כך תאמרו), האם בזה שאני משתמש בצבע והאביזרים השונים- יש בזה חשש גזל, או חמס וכו'?ב] האם מצד השבת אבידה אני חייב ליידע את השוכר שעל פי דין תורה (אם תאמרו שפטור מלצבוע) הוא היה פטור מלקנות את הדברים עבורנו, וייתכן שאם כך היה יודע – היה מעמיד אותנו במקום (הוא חילוני).ואולי עלי לומר לאבא שלי שיחזיר לו את הכסף על מה שהוציא על הצבע והדברים, כי אין חכמה ועצה נגד ה', וזה גם חובה הלכתית, וגם קידוש ה'.ג]האם ניתן לומר שהייתה גמירות דעת ב"פשרה" הזאת – האם בכלל מדובר בפשרה או בכפייה? ד] האם מבחינה הלכתית יש תוקף להסכמה של אדם לאחר האשמות שהוא חייב, האם אין בזה חשש גזל וכו' כשהאדם נלחץ לפינה,אין לו זמן לברר מה חובתו ומה לא, מעמידים אותו במצב לא נעים וכן על זה הדרך כשמלבינים פניו וכן כל כיוצא בזה?
ה]האם יש חשש ריבית אם אינו חייב הלכתית לצבוע , בזה שקנה עבורנו את הצבע ואת האביזרים?
3) את חטאי אני מזכיר- אני דחפתי את אבא שלי להכריח את הדייר להשתתף בצבע, כי זה הכעיס אותי שאדם גר שמונה שנים, עם ילדים, ולא צובע אח"כ את הקירות. בפרט שאבא שלי לוקח שכר דירה יחסית לא גבוה, והיה בעל בית מאוד נח, וקיבלו תנאים מאוד גבוהים, אז זה נראה לי לא בסדר שככה השאירו את הבית. (לאחר חשבון נפש עם עצמי כנראה מה שהכעיס אותי זה שהרגשתי ששמים עלינו פס, ולא מייחסים אלינו חשיבות, וכמובן שזה פגם באמונה, ושבמקום לכעוס על אחרים צריך לתקן את המידות שלנו, ולברר קודם הלכתית מי צודק, ולהבא לדאוג שהכל יהיה מעוגן בחוזה כראוי)
עכשיו מתברר לי שאולי הלכתית הוא פטור, השאלה אם בזה שדחפתי את אבא שלי לעשות את זה – להכריח אותו להשתתף – יש עלי איסור או חובה הלכתית ליידע אותו שהוא פטור, במידה ופטור, ולשלם לו את השווי של הדברים שהביא לנו?
4) אציין רק שאני צריך לצבוע היום כי מגיעים דיירים חדשים מחר, לקנות צבע אחר ואביזרים אחרים אין לי אפשרות כי אני חושש לעשות מאחרי הגב של ההורים- זה מתכון לדעתי לצרות אם יגלו, לכן אני רוצה שהכל יהיה גלוי.
5) אם הדייר פטור, האם בזה שדחפתי את אבא שלי להשיג ממנו כסף על הצבע, ו"חיממתי" אותו על הדייר, אני צריך לבקש מחילה מהדייר?
אין לי דרך להעריך עד כמה זה בגללי, כי גם אמא שלי הייתה יותר כעוסה ממני, וייתכן שאף בלא ה"עזרה" שלי, היה קורה אותו דבר מול הדייר, כי אני מניח שרק בגללי אבא שלי לא היה משפיל את הכבוד שלו, מבחינתו(אני מכיר את אבא שלי), לבקש צבע ואביזרים ולהרוס יחסי שכנות של שמונה שנים. השאלה אם זה ספק שמחייב אותי עדיין לבקש מחילה או לא.
אציין רק, שבעבר קרובת משפחתי הייתה בדין תורה ונאמר לה בפסק הדין שבדינים בעולם הזה היא פטורה, אך בדינים בעוה"ב היא חייבת, משהו כזה, או דיני ארץ ושמיים, יש חילוק כזה שהם אומרים שכאילו הם לא יכולים להכריח לשלם אבל מצד עונשים בשמיים צריך לשלם, אז אני רוצה להבין אם יש שוני בדינים האלה בין העניינים האלה.

תשובה:

שלום וברכה,

לפי הלכה שוכר אם יש סעיף בחוזה שמחייב את השוכר יצבע את הדירה לפני צאתו מהדירה, חייב השוכר לצבוע את הדירה לפני צאתו, והסיוד יהיה לפי המקובל באותו מקום. אם אין סעיף בחוזה שמחייב את השוכר לצבוע את הדירה, לא ניתן לחייב את השוכר לצבוע את הדירה. 

לגבי קלקולים בדירה, אם הקלקולים נעשו על ידי השוכר בידיו יהיה חייב לשלם כדין אדם המזיק. אם הקלקולים נעשו על ידי ילדים קטנים, לא ניתן לחייב את השוכר משום שאין דיני שמירה בקרקע, ובית דינו כקרקע שלא חל בו חובת שמירה. ברוב הסעיפים יש סעיף שמחייב את החוזה שיחזיר את הדירה כמו שקיבלה, סעיף כזה מחייב את השוכר לתקן קלקולים שנעשו בדירה שלא מחמת בלאי טבעי.

קלקולים שנעשו מחמת בלאי טבעי פטור השוכר מלשלם ולתקן.

במקרה שלך, צריך לבדוק את החוזה, אם אין סעיף שמחייב לצבוע את הדירה, ואין סעיף שמחייב להחזיר את הדירה כמו שקיבל לא ניתן לחייב את השוכר.

השוכר שקנה צבע לדירה, אם איימו עליו או חייבו אותו לרכוש צבע ולצבוע יש ליידע אותו את ההלכה שהוא פטור [אם אכן הוא פטור]. אם לא איימו עליו אלא היה וויכוח בין הצדדים והשוכר החליט מעצמו להתפשר ולקנות צבע, הפשרה קיימת ולא צריך ליידע אותו, וכמבואר בגמרא 'עביד איניש דזבין דיניה' – אדם מסכים לשלם ולהיפטר מלהתדיין עם בעל דינו.

איסור ריבית לא שייך כאן.

הטוב ביותר שתגיעו להסכמה ותסיימו בשלום את כל הוויכוח.

בהצלחה רבה.   

מקורות: