לתרומות לחץ כאן

למה הבורא יצר אותנו?

שאלה:

שלום רב. תודה על האתר ועל התשובות. ברור לי שהתשובה לשאלה שלי מורכבת אבל אשמח לכיוון כללי או משהו שיניח את דעתי. השאלה מורכבת משלושה נושאים. ראשון, אני בשלב באמונה שאני מנסה להבין למה הבורא יצר אותנו. אני יודע שהבורא הוא טוב ומיטיב והוא מעל החומר. ברור לי שבתור אדם אין לי יכולת להבין ולתפוס את הבורא וכמובן שבתור בשר ואדם אני תמיד אחפש את "מה יוצא לי מזה" בעוד שמושג זה לא קיים אצל הבורא. ועדיין אשמח לדעת אם יש משהו נוסף לתשובה זאת.
נושא שני, אם הכל ברור וידוע לבורא והוא יודע מה גורלו של העולם מהיום שיצר אותו וגם של האדם. אז איפה העניין? מדוע ליצור משהו שאתה יודע מראש מה יהיה סופו.  
 נושא שלישי שהוא מורכב וקשה לי.  אנחנו נמצאים בעידן טכנולוגי וכל יום קובעים שיאים חדשים. החכם באדם אמר שאין חדש תחת השמש. הרי ברור שכל מה שיורד לכאן וההתפתחות שלנו כבני אדם מונחית מהבורא. כך שאם אדם ממציא המצאה טכנולוגית זה הזמן שלה להתגלות על ידי הבורא. מכאן שאין ספק שטכנולוגיה וכדומה וכל התקדמות עתידית של האדם לא זרות לבורא. וכאן יש לי התנגשות עם נושאים מסוימים. לדוגמא, מדוע יש ישיבות וכדומה חוששות כל כך מלימודי ליבה?. התנדבתי לא מזמן לעזור בבית הכנסת בנושא מחשוב בגלל שאף אחד מהרבנים וכדומה לא למד אנגלית  (אני לא אומר שאין דתיים או חרדים שלא יודעים אנגלית, וכמובן שיש פרופסורים ומדענים דתיים והכל ידוע). אבל בכללי אין דגש או חובה על לימוד השפה.  הרמבם שלט בשפות רבות ולא חשש ללמוד מתרבויות אחרות וצבר ידע רב בזכות זה. וזה מוביל אותי לעוד נושא.  אם הבורא הוא מעל הכל  איך חלק מהאמונות או המצוות מסתדרות עם העולם שלנו היום. אני שומע הרצאות על כוחות חיצוניים, ללכת עם כיסוי,  או כל מיני אמונות ומנהגים שפשוט מזכירים עבודה זרה ולא מסתדרים לי עם בורא אין סוף.  כמות המצוות המלאה היא פשוט לא הגיונית, היא לא אנושית, אי אפשר כמעט לעמוד בה. נתתי כמה דוגמאות קטנות. מה שאני מנסה ליישב זה את הסתירה בין בורא שהוא אין סוף ומעל הכל וטכנולוגי לבורא כפי שהוא נתפס בתקופת התנך ובני ישראל.

תשובה:

שלום וברכה ידידי,

שאלת שאלות כבדות משקל שהתשובות עליהן ארוכות ורחבות, ואין להן מקום כל כך בסתם תשובה אינטרנטית, יותר כדאי ללבן אותן בסמינר מובנה של ערכים וכדומה, או בספרים יעודיים שעוסקים באמונה באופן מקיף, אבל ניתן קצת על קצה המזלג מה שנוכל.

1. לגבי השאלה מדוע הבורא ברא את העולם, מה הוא רוצה ממני, ומה התכלית בדבר שהוא בעצם יודע את סופו, התשובה הידועה והמקובלת היא זו של רמח"ל [רבי משה חיים לוצאטו, חי לפני כ250 שנה, מגדולי בעלי המחשבה], שכיון שהקב"ה הוא מקור הטוב, ורצונו לתת טוב מושלם, הוא ברא עולם כזה שיש בו מצוות ועבירות וממילא שכר ועונש ובחירה חופשית, וכך האדם יזכה לטובה השלמה הנצחית בזכות מעשיו, ולא בחסד מוחלט, שזה נקרא "נהמא דכיסופא" לחם של בושה. מכאן הרעיון של התורה והמצוות, בו על האדם בבחירתו להיות דבק באלוקים ועל ידי כך לזכות בשכר הנצחי שהוא עצמו מציאות של עונג רוחני בל יתואר שכל מהותו דבקות באלוקים [כלומר שכר העבודה הוא מימוש בלתי נתפס של אותה עבודה עצמה, מה שבעולם הנשמות הוא עונג נצחי גדול מאוד].

תמיד נוכל לשאול, מה הוא לא יכול היה ליצור תכונות אחרות שיאפשרו נתינת הטבה גם בלי לטרוח עליה?! כלומר בסופו של דבר אף פעם לא נדע אל נכון למה בחר לעשות זאת בדיוק כך, אבל אנחנו כן יודעים מה היתה המטרה שלו בבחירה זו – לתת הטבה מושלמת בזכות ולא בחסד. ככלל יותר חשוב לנו לדעת מה הוא רצה ופחות למה הוא רצה.

2. מכאן לשאלתך השניה, אם הוא יודע מה יהיה אז מה הרעיון בכל זה? לפי הנ"ל אין שאלה, בודאי הוא יודע מה נבחר, אבל הוא רוצה שנבחר בכך כדי שיהיה מגיע לנו השכר. [יש שאלה אחרת דומה, מורכבת יותר, כיצד ידיעתו המוקדמת לא מונעת את הבחירה החופשית, מה שנקרא פרדוקס הידיעה ובחירה, תכתוב בחיפוש שלנו ידיעה ובחירה ותגיע לכמה תשובות בנושא זה].

3. לגבי שאלתך בענין לימודי ליב"ה שפות זרות וכו', התשובה פשוטה מאוד: אין חיסרון בלדעת ליב"ה והשכלה גבוהה, אדרבה, הבנות למשל לומדות זאת ברמה הכי טובה, וכל הורה בישראל מעודד את בתו למצות בענין זה את כל כישוריה כדי שיקל עליה בעולם התעסוקה להתפרנס בכבוד וכו'. לגבי הבנים זה קצת שונה. כיון שאנחנו שואפים מאוד שיהיו שקועים בלימוד, וידעו ללמוד ברמה בגבוהה גמרא וכו', בצורה עמוקה ויהיו בקיאים בה ובהלכה, משתדלים מאוד לתת על זה את מרכז הפוקוס. אם ילד ישקיע את חצי יומו בלימודי חול, ומרכז הלחץ של המבחנים וכו' יהיה בלימודים אלו, הסיכוי שלו להיות תלמיד חכם הוא פחות בהרבה. מה לעשות אנחנו לא רמב"ם שיכול היה להכיל הכל יחד.

הרבה יש להאריך זבה אבל זו התמצית.

כמובן יש לענין הזה גם בסיס היסטורי, בעבר לימודים גבוהים ניתנו והוצעו לציבור החרדי כדי לשנות מהחינוך התורני ולהוביל לנשירה, זה יצר באופן טבעי סוג של התנגדות מובנית לכל שינוי מסוג זה, וזה גם מצטרף להתנגדות לשינוי באופי הלימוד של הבנים. אבל זה רק הסבר סוציולוגי, לא ההסבר האמיתי שהוא כאמור שונה.

אדם שנזקק להשלים מידע כזה, יש לו היום מכינות בלי סוג שבחודשים ספורים משלימים בגרויות וכו', כך שאין נזק של ממש בסופו של דבר למי שרוצה לצאת לשוק התעסוקה ונצרך למידע כזה או אחר.

בהצלחה רבה בדרך החדשה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל