לתרומות לחץ כאן

שיעור על איסור שקר

שאלה:

puis je imprimer le cours sur כללי

מדבר שקר תרחק

תקציר השיעור

א. נאמר בתורה: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק", וכן "וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ". ובדברי הנביא ירמיהו נאמר בגנות השקר: "לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ". ודוד המלך אמר: "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי". ועוד אמרו חז"ל ש"כת שקרנים" אינם זוכים לקבל פני שכינה.

ב. ברם דקדקו האחרונים שהציוויים בתורה לאסור לשקר נכתבו בין המצוות המוטלות על הדיינים היושבים בבית דין, שעליהם להתרחק מן השקר, וכפי שנדרש בסוגיית הגמרא במסכת שבועות, וצ"ע מאי קא משמע לן.

ג. מחלוקת הראשונים והאחרונים מהו "דבר שקר" שאסור מהתורה ומה אסור מדרבנן – בשקר שהוא "דיבור בעלמא", ובשקר שגורם היזק לחברו.

ד. ביאור מחלוקת בית שמאי ובית הלל "כיצד מרקדין לפני הכלה" – האם יש איסור שקר כשאומר על כלה חיגרת או סומא "כלה נאה וחסודה".

ה. דברי הגמרא בבא מציעא שבג" דברים תלמיד חכמים משנים בדיבורם.

ו. מחלוקת רבי אלעזר ברבי שמעון ורבי נתן האם מותר לאדם לשנות בדבר השלום, או שאף יש מצוה בדבר. וצ"ע ביסוד הלכה זו האם היא בגדר "דחיה" [שהשלום דוחה איסור שקר] או "היתר" [שבאופן זה אין כל איסור שקר].

ומתוך כך יש לדון:

ז. בפרטי הדינים של ההיתר לשקר "מפני השלום".

ח. היתר לשקר כדי לקיים מצוות או כדי להימנע מלעבור על איסורים.

ט. איסור שקר בכתיבה [כתיבת מאמר בשם בדוי, כתיבת "זכוכית" על חבילה ובה מצות].

י. כתיבת תוארים מופלגים.

יא. השתמטות ממתן הלוואה באמירת "אין לי".

יב. האוסף כספים עבור ת"ח עני, האם רשאי לומר שגובה עבור הכנסת כלה כדי שיתנו לו יותר.

יג. דברי החזון איש והרב דסלר בהגדרת מידות האמת והשקר.

א. נאמר בתורה: 'מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק' [1], וכן 'וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ' [1]. ובדברי הנביא ירמיהו נאמר בגנות השקר [1] 'לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ'. ודוד המלך אמר [1] 'דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי'. ועוד אמרו חז"ל ש'כת שקרנים' אינם זוכים לקבל פני שכינה [1]. ומפשטות לשון הכתוב נראה כי האיסור לשקר הוא איסור לאו מהתורה, ולא עוד אלא שהזהירה התורה במיוחד גם להתרחק מהשקר. יחד עם זאת מבואר שיש איסור לשקר גם מדברי הקבלה [ירמיה, תהלים – הנ"ל]. ויש לעיין מה נכלל באיסור התורה, ומה לא נאסר מהתורה, ואיסורו רק מדברי קבלה.

עוד יש לעיין כפי שכבר העירו האחרונים [דבריהם יובאו להלן], שהציוויים בתורה לאסור לשקר נכתבו [1] בין המצוות המוטלות על הדיינים, שעליהם להתרחק מהשקר: 'לא תטה משפט' – עי' ברש"י [1], ונסמך לו 'מדבר שקר תרחק. וגם הציווי 'ולא תשקרו' נאמר בתורה בהקשר לגניבת ממון, עי' ברש"י [1]. ולכאורה יוצא מכך שעדיין אין מקור בתורה שלכל אדם, שאיננו דיין, יש איסור לשקר כאשר אין השקר גורם להפסד ממון [ב'דיבור בעלמא'].

ויש סיוע לטענה זו מסוגיית הגמרא במסכת שבועות [2] שהפסוק 'מדבר שקר תרחק' נדרש לענין הנהגת הדיינים בבית הדין [מנין לדיין שלא יעשה סניגרון לדבריו; מנין לדיין שלא ישב תלמיד בור לפניו וכו'], ולענין דיני ממונות [מנין לנושה בחבירו מנה שלא יאמר אטעננו במאתים כדי שיודה לי במנה ויתחייב לי שבועה ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר וכו'].

וביתר תוקף, לכאורה מוכח כן מדברי הרמב"ם שלא מנה בספר המצוות את האיסור לשקר כאיסור לאו, אלא הזכיר את האיסור בספר המצות [5] בכלל האזהרות לדיינים. ולא עוד אלא שהזכיר את הפסוק רק בהלכות סנהדרין, ואילו את ההלכה שאין לשנות מהדיבור הזכיר רק בהלכות דעות כהנהגתו של תלמיד חכם, ומשמע מדבריו שלכל אדם אין איסור לשקר ב'דיבור בעלמא'.

ב. במסכת כתובות [3] מובאת מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל 'כיצד מרקדין לפני הכלה' – מה אומרים לפניה. בית שמאי אומרים "כלה כמות שהיא", ובית הלל אומרים "כלה נאה וחסודה". אמרו להן בית שמאי "הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה – והתורה אמרה מדבר שקר תרחק". והנה תשובתם של בית הלל לבית שמאי היתה: "לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו, הוי אומר ישבחנו בעיניו. מכאן אמרו חכמים, לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות". וכתבו התוספות (ד"ה ישבחנו) "ובית שמאי סברי, אע"ג דישבחנו בעיניו אין להם לחכמים לתקן להזקיק לומר שקר, דהתורה אמרה מדבר שקר תרחק".

ויש להבין מהו יסוד מחלוקתם, ומדוע באמת אין לדעת בית הלל איסור שקר כשאומר על כלה חיגרת או סומא שהיא 'כלה נאה וחסודה'. גם פשט דברי התשובה של בית הלל "לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו, הוי אומר ישבחנו בעיניו", אינם ברור, וצ"ע.

ג. במסכת יבמות [3] נחלקו רבי אלעזר ברבי שמעון ורבי נתן האם מותר לאדם לשנות בדבר השלום, או שאף יש מצוה בדבר. רבי אלעזר ברבי שמעון מביא ראיה לדבריו מאחי יוסף שאמרו ליוסף "אביך צוה" למרות שיעקב לא ציוום מאומה. ורבי נתן מביא ראיה שאף יש מצוה לשנות מפני השלום, כי הקב"ה צוה את שמואל שילך וימשח את דוד למלך, וכאשר הגיב על כך שמואל באומרו "איך אלך ושמע שאול והרגני", ציווהו הקב"ה "עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח לה' באתי", ומפורש איפוא, כי הקב"ה צוה את שאול לשנות בדיבורו ולומר לשאול שהוא בא להקריב קרבן ולא למשוח את דוד "מפני השלום". ועוד מובא בסוגיא: "דבי רבי ישמעאל תנא, גדול השלום שאף הקב"ה שינה בו, דמעיקרא כתיב ואדוני זקן ולבסוף כתיב ואני זקנתי". וכבר העיר בספר ניב שפתים [9] "הרבה בני אדם סומכים עצמם על היתר זה, ועל כל דבר מורים לעצמם היתר דהוא בכלל מפני השלום, אמנם יש בדין זה פרטים רבים, שכשחסר אחד מהם אין שייך היתר זה". ולהלן יבוארו פרטים אלו.

ד. עוד מאמר העוסק בהלכות איסורי שקר מובא בגמרא במסכת בבא מציעא [4] שבג' דברים תלמיד חכמים משנים בדיבורם, ונפקא מינה, שאם אדם משנה בדיבורו רק בדברים אלו [עי"ש ברש"י ותוספות מה הם ג' הדברים] הרי הוא 'תלמיד חכם' מחזירים לו אבידה שאין בה סימנים ב'טביעות עין'. וברש"י פירש כי שינוי זה הוא ממידת הענווה. ובתוספות (ד"ה באושפיזא) הקשו מדוע לא הזכירו בגמרא את ההלכה שמותר לשנות מפני דרכי שלום. ותירצו "דהני נמי משום דרכי שלום הן, ורגילים יותר מאחרים, להכי נקט הני". ולא מובן מדוע לפי תוספות, שג' דברים אלו שמשנים בהם הם "משום דרכי שלום", נאמרה רק בתלמידי חכמים, והרי הלכה זו פסוקה לכל אחד.

הערה נוספת שיש להעיר, על דברי רש"י בפירוש הפסוק [4] שבעל הבית המנוגע בצרעת אומר לכהן "כנגע נראה לי" ואינו אומר "נגע" נראה לי, ביאר המהר"ל בגור אריה שהוא משום איסור 'דובר שקרים לא יכון', כי כל זמן שהכהן לא פסק על הבית שהוא טמא, אינו נחשב ל"נגע". ותמוה מדוע לא נקט המהר"ל שיש לחשוש לאיסור דאורייתא 'מדבר שקר תרחק'.

* * *

ה. ואמנם נחלקו הראשונים והאחרונים מהו 'דבר שקר' שאסור מהתורה ומה אסור מדרבנן.

החפץ חיים [5] למד מהסוגיא בשבועות [2] ומדברי הסמ"ג [5] שגם בדיבורים הנראים כעין שקר בשקר שהוא 'דיבור בעלמא', עובר באיסור דאורייתא 'מדבר שקר תרחק'. וכן מפורש בדברי הרשב"ץ [ר' שמעון ב"ר צמח דוראן, גדול רבני אלג'יר אחר פטירת הריב"ש] בפירושו על ה'אזהרות' [מנין המצוות] של רבי שמעון אבן גבירול [6] "שיש מצות עשה והיא מדבר שקר תרחק, והרבה דרשות בו במסכת שבועות, והיאך אפשר זה שלא יכנס במנין המצוות".

אמנם בספר יראים [לרבי אליעזר ממיץ, מרבותינו הראשונים] כתב שאיסור 'מדבר שקר תרחק', נאמר רק בשקר שעלול להזיק לחברו "אבל שקר שאינו בא לידי רעה, לא הזהירה תורה עליו" [ולכן ביאר את דברי בית שמאי שיש לחשוש לאיסור שקר באמירת כלה נאה וחסודה, כי יש בו רעה לבריות שנראה כגונב דעת הבעל]. אמנם כבר כתב בפירוש תועפות ראם שגם לדעת היראים – בשקר שאינו גורם רעה לחברו, הגם שאינו אסור מהתורה, מכל מקום איסורו מדרבנן מהכתוב 'למדו לשונם שקר' [עי' במה שביאר את מחלוקת בית שמאי ובית הלל].

מאידך, לדעת רבי ירוחם פערלא [מגאוני פולין וירושלים לפני כשמונים שנה] בביאור לספר המצות של רבנו סעדיה גאון, ולדעת פוסקים נוספים [דבריהם מובאים בספר דברי שלום [7] מאת הרב שמואל הכהן יודייקיין, בני ברק תשנ"א] אין כל איסור שקר ב'שקר בעלמא'. ועי' בדברי שלום שמבאר היטב לדרכו של הגרי"פ את הסוגיות שלא נזכר בהם איסור 'מדבר שקר תרחק' ותמה על סיעת הסוברים שיש איסור תורה בזה.

סיכום שיטות הראשונים והפוסקים להלכה – ספר ניב שפתים [8], ובביאורים והחידושים שם.

ו. דיני ההיתר לשקר 'מפני השלום', והאם הלכה זו האם היא בגדר 'דחיה' [שהשלום דוחה איסור שקר] או 'היתר' [שבאופן זה אין כל איסור שקר]. ראה בספר ניב שפתים [9], ובביאורים והחידושים שם.

בדין שקר כדי לקיים מצוות, מפורש להיתר בדברי רבנו יונה בשערי תשובה [9], וראה פרטי הדינים בזה ובדין שקר כדי להימנע מלעבור על איסורים, בספר ניב שפתים [10], ובביאורים שם.

ז. איסור שקר בכתיבה [כתיבת מאמר בשם בדוי, או כתיבת 'זכוכית' על חבילה ובה מצות] – ניב שפתים [10].

ח. חשש איסור שקר וחנופה בכתיבת תוארים מופלגים – שו"ת זכר יוסף [11], שדי חמד [11].

ט. השתמטות ממתן הלוואה באמירת 'אין לי' – בספר חסידים [11] כתב לחדש שההיתר לשנות מפני השלום הוא רק על דברים שהיו בעבר, ולא על להבא. ובהסבר החילוק עי' בספר טעמי המנהגים [12]. אמנם לדינא, המשנה ברורה [12] נשאר בצ"ע על חידושו של הספר חסידים, ורבי יעקב בלוי [חבר בד"ץ העדה החרדית] פסק בספרו פתחי חושן [12] שאם יודע שחברו יכלם אם יאמר לו שאינו רוצה להלוות לו מפני שאינו בטוח שיחזיר, יש להקל לשנות.

י. האוסף כספים עבור ת"ח עני, האם רשאי לומר שגובה עבור הכנסת כלה כדי שיתנו לו יותר – ראה בדברי רבי ישראל וועלץ [אב"ד בודפסט] מובא בספר תתן אמת ליקב [12] ובשו"ת שבט הלוי [12].

יא. דברי החזון איש והרב דסלר בהגדרת מידות האמת והשקר [13].

חברי האתר יכולים לשלוח תגובה – כניסה , הצטרפות

לומר את האמת
נשלח ע"י יהושע פפר ב־ה', 04/11/2010 – 10:11.

בנוגע לדיבור האמת, לכאורה יש להוסיף שגם אם אין בדבר שקר משום איסור "מדבר שקר תרחק", עדיין נראה שיש בדיבור האמת קיום מצוות עשה. כפי שביאר החינוך (מצוה עד), הדבק במידת האמת הרי הוא דבק בדרכי הבורא ית', שהוא ית' א-ל אמת, והדבק בשקר הרי הוא נפרד ונבדל מאתו ית'. ואעתיק את לשונו: "כי השקר נתעב ונאלח בעיני הכל, אין דבר מאוס ממנו, והמארה והקללות בבית כל אוהביו, מפני שהשם יתברך א-ל אמת, וכל אשר אתו אמת, ואין הברכה מצויה וחלה אלא במתדמים אליו במעשיהם, להיותם אמיתיים כמו שהוא א-ל אמת… ועל כן הזהירתנו התורה להרחיק מן השקר הרבה, כמו שכתוב מדבר שקר תרחק, והנה הזכירה בו לשון ריחוק לרוב מיאוסו, מה שלא הזכירה כן בכל שאר האזהרות…" ונמצא שגם אם אין הכוונה לאיסור גמור (גם החינוך קבע את דבריו במצווה שבבית דין), הרי שיש מצוות עשה של דיבור אמת, מדין הליכה בדרכיו.

חברי האתר יכולים לשלוח תגובה – כניסה , הצטרפות

הוספה למועדפיםהוספה למועדפים
קבע כדף הביתקבע כדף הבית
ניווט באתר

התחברותכניסה
About Olamot
Site Usage
אודות עולמות
התמצאות באתר
תרומות והנצחות
צור קשר
Currency exchange

עגלת קניות
Your Cart
טרם התווספו פריטים לעגלת הקניות

בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
נושאים
מועדים
הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט
ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו
ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא
וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים
נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

לזכרון עולם בהיכל ה'

לעילוי נשמתו

הר"ר פנחס נצר ז"ל

בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

אהוב על הבריות וקירבם לתורה

נפטר בשם טוב בדמי ימיו

ביום ב' חשון תשס"ח

תנצב"ה

tu t'écartera du mensonge

הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'

תשובה:

יישר כח.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל