לתרומות לחץ כאן

פועל שהניח סוכה ע"ג מחסן רעוע וגרם לנזק

שאלה:

בס״ד
אדם שכר פועל להרכיב ולסתור את סוכתו ואכן אחרי החג סתר סוכתו אחרי סוכות אמר לו הבעל הבית שישים הסוכה במחסן וכן עשה. מה שקרה שהמחסן קרס ונעשה נזק רב יותר משכר פעולתו כששאל בעל הבית את הפועל למה שם במחסן כשראה שזה עלול לקרוס ענה הפועל שהמחסן היה רעוע בקושי החזיק את עצמו אז שאלו למה שמת שם מתחילה השאלה האם פשע הפועל שהניח במחסן ומה הדין עקב הנזק יש לציין שהפועל אמר שמוכן לוותר על שכר פעולתו אך הנזק יותר משכרו ?!
נא לציין מקורות
התודה מראש.

תשובה:

שלום וברכה,

הפועל שהניח את הסוכה על גבי מחסן רעוע והבחין במחסן שהוא רעוע, אם מודע לכך שבעל הבית לא ידע שהמחסן רעוע, חייב לשלם הן על נזקי הסוכה, והן על נזקי המחסן. אם בעל הבית ידע שהמחסן רעוע, הפועל לא חייב לשלם כלל. והבעל הבית חייב לשלם לו שכר פעולתו.

בהצלחה.

מקורות:

הפועל שהניח סוכה במחסן רעוע והמחסן התמוטט ונפל עם הסוכה וגרם נזק לסוכה ולמחסן, חייב על נזקי המחסן ועל נזקי הסוכה וכפי שיבואר:

נזקי הסוכה

הפועל שהניח את הסוכה במחסן רעוע ונפלה הסוכה וניזוקה חייב הפועל, וכפי שמצאנו בשו"ע סימן קפז סעיף ד: "נתן מעות לחבירו לקנות לו חטים, וכן עשה, ושם החטים בבית אחד ונרקבו מחמת גשמים שירדו עליהם, חייב לשלם". מקור הדברים הם משו"ת מהרי"ק שורש קנג שסובר שהנחת חיטים בבית שהדלף מצוי דינו כפשיעה וחייב גם אם הוא שליח בחינם ודינו כש"ח. גם בהגהות הגר"א על דברי המחבר הנ"ל ביאר שטעם החיוב הוא משום פשיעה, שקלקול חיטים בבית מחמת הדלף הוא מצוי. וכן נראה מדברי הלבוש שכתב: 'הרי זה פשיעה וחייב לשלם שהיה לו לשומרם שלא ירדו עליהם גשמים'.

בש"ך ס"ק ג ציין לאגודת אזוב שסובר שהמהרי"ק בסוף תשובתו כתב שאין לסמוך על דבריו, וכיון שלא הכריע אין לסמוך על זה. ובנתיבות (חידושים ס"ק ו) פסק כדברי האגודת אזוב שהביא הש"ך. אמנם בערוך השולחן ס"ד פסק שחייב מדין פשיעה ולא כיש מי שמפקפק ואומר שהמהרי"ק לא הכריע. נמצא שלמחבר והגר"א והערוך השולחן חייב מדין פושע, ולדעת האגודת אזוב וש"ך ונתיבות כיון שלא ידע שידלוף הבית אינו פשיעה, ואם הוא ש"ח פטור. ונראה שכל מחלוקתם הוא כשהניח בבית סתם ולא ידע השליח שידלוף מים בבית ויתקלקלו החיטים, על כן סובר האגודת אזוב שאינו פושע, אבל אם הניח במקום שודאי אינו משתמר כו"ע מודים שנחשב לפשיעה.

ולפ"ז פועל שדינו כשומר שכר על הסוכה והניח את הסוכה במקום רעוע והבחין במחסן שהוא רעוע, לכו"ע חייב לשלם על נזקי הסוכה.

נזקי המחסן

ויש לדון על הנזק שנעשה למחסן כיון שאינו נעשה שומר על המחסן, אלא על הסוכה, האם יש לחייבו גם על נזקי המחסן. בשו"ע סימן שז סעיף ג: "ראובן שכר בית משמעון ונתן שם חטה, ומחמת שעמדה שם ימים הרבה נתקלקלו הכותלים ונפלו והזיקו לשמעון ולשכניו, אם היה ניכר וידוע קלקול הכותלים, והתרו בו לסלק החטה ולא סלקם, פושע הוא וחייב לשלם כל ההיזק". מקור דברי המחבר הם משו"ת הרא"ש כלל פז סימן ו. על דברי השו"ע שכתב שפושע וחייב לשלם כתבו הסמ"ע והש"ך שדברי השו"ע לאו דווקא פושע אלא חמור דינו מפושע ודינו כאדם המזיק בידיים בגירי דיליה, שאם נדון אותו כפשיעה הרי אין שמירה בקרקע ופטור אף מפשיעה, ולכן כתבו שחיובו מדין אדם המזיק.

נמצא שהפועל שהניח סוכה ע"ג מחסן רעוע וגרם שהמחסן נפל וניזוק, חייב על נזקי המחסן. אמנם דווקא אם הבין הפועל שבעל הבית לא מודע לכך שהמחסן רעוע והפועל הבחין שהמחסן רעוע, אבל אם חשב שבעל הבית יודע מכך שהמחסן רעוע, לא ניתן לחייב את הפועל כיון שעשה על פי דברי בעל הבית, ופטור הפועל מתשלומי הנזק וחייבים לשלם לו שכר פעולתו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל