לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

העמקה באיסור לא תיקום ולא תיטור

שאלה:

שלום רציתי לשאול בבקשה, מצד אחד אנחנו מצווים לא ליקום ולא ליטור ליהודי אחר , ומצד שני הנקימה יכולה לשחרר את האדם מנטירה.
מצד אחד אני מבין שאין לדבר סוף ואם ינתן רשות לכל אדם לעשות דין לעצמו, ואפילו הוא אדם מצפוני וירא שמיים ועושה זאת רק כדי "לשחרר " עצמו מהנטירה , עדיין הוא יעבור על איסור תורה אחר של ואהבת לרעך כמוך. מצד שני יש הגיון מסויים להתיר שאדם יפעל במידה כנגד מידה כלפי אדם מסויים באופן מתון. לדוגמא: יש לי חבר שתמיד מסיים שיחות בצורה לא נעימה ולא מנומסת, הוא קוטע באמצע את השיחה, מנתק , ושאר אי נעימויות. אז מצד אחד אם לא אומר לו מילה ואומר לעצמי, ככה הוא אין מה לעשות, ייתכן ואטור לו על כך, אבל אם אחזיר לו – וגם אתנהג בחוסר נימוס כלפיו, אזי מצד אחד אני אנהג במידה לא טובה אבל מצד שלי לא אטור לו, כי אומר, הנה הוא עושה את זה לי , אני עושה את זה לו בחזרה, אנחנו שווים.
כאשר אני "בולע" את ההתנהגות שלו , ואפילו הוכחתי אותו והיא ממשיכה דווקא אז נשמע שהטינה כלפיו יכולה להיווצר.

תשובה:

שלום וברכה, נעזוב רגע את המקרה שלך, שאותו ניתן לפתור בשיחה מלב אל לב שלא בשעת מעשה ולא מתוך כעס, בסופו של דבר אנשים רוצים למצוא חן בעיני חבריהם, הוא פשוט לא באמת מבין עד כמה זה לא נעים לך… לעצם השאלה ודאי שזה אסור, וכי מותר לעבור איסור אחד כדי להמנע מאחר? בודאי שלא.

תשוחח איתו בנעימות ובהסברה שלא בשעת מעשה, ועדיף פנים אל פנים,  ותראה שזה עובד. 

חיים טובים ומאושרים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל