שאלה:
שלום וברכה!
האם מותר להכין שעון שבת מלפני השבת למכשיר טעינה של מכשירי שמיעה וכאשר תיגמר הסוללה במכשירי השמיעה בשבת, אכניס אותם בשבת למכשיר הטעינה (שכבוי בינתיים) ויידלק בעוד כמה דק' וכשיסיים להטעין להוציא את מכשירי השמיעה ולהשתמש בהם?
תשובה:
שלום וברכה
לכאורה הדבר הזה יחשב כגרם מלאכה בשבת, שלדעת השו"ע יש להתירו במקום צורך ולדעת הרמ"א בסוף סי' שלד רק במקום הפסד מרובה, ולכן לאשכנזים יש להחמיר יותר. כך היא דעת הגר"ע יוסף, יש שהחמירו יותר, וסברו שכיון שכבר מונח במכשיר שידלק עוד מעט, כי יש שעון השהייה, זה לא גרם אלא מובנה ממש במכשיר, וכן הסתפק הגרש"ז אויערבך, לכן אינני רוצה להכריע בזה.
מובן לי לגמרי, תודה רבה
אשמח אם כבוד הרב יוכל לציין מקור לדעת הגר"ע בנושא שאוכל לקרוא, שוב תודה רבה
ראה מה שכתבנו בענין זה כאן
https://din.org.il/2017/06/28/%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%A7-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%94-%D7%A9%D7%AA%D7%93%D7%9C%D7%A7-%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA/
האמת שיש בזה קצת סתירה בדבריו, במקומות מסוימים התיר רק בלח שהצטנן שיש צירוף דעת הסוברים שאין בזה בישול, אבל במקומות מסוימים צידד להתיר גם בדבר שאינו מבושל על סמך השו"ע שהזכרתי, לכן לענין בישול סתמנו לאיסור בדבר שאינו מבושל כלל, אבל כאן שמדובר בצורך חולה או צורך גדול מאוד שאדם נתקבע בלי מכישר שמיעה, סברנו שמן הסתם יש להביא את דעתו להתיר, בפרט שסבר שנושא ההטענה בחשמל הוא דרבנן [אף שיש חולקים עליו בזה] אבל אני הייתי מחמיר בכך, ולא רק לאשכנזים ומשום דעת הרמ"א, אלא בגלל דעת החזון איש שחשמל זה דאורייתא, ולכן רק בשעת דחק גדול אולי יש לספרדי לסמוך להקל.
השאר תגובה