שאלה:
1. מי שעושה הבדלה בדיעבד על חמר מדינה- מותר גם לפי האשכנזים וגם לפי הספרדים להוסיף מים בשיעור 50%- בניגוד להגדרת ברכת בורא פרי הגפן?
2.יש משמעות לאחוזי המים במקרה זה או שרק הטעם עצמו קובע? ולגבי זה יש הבדל בין אשכנזים לספרדים?
תשובה:
לחמר מדינה אין להוסיף מים בכלל. יש אמנם שסברו שגם קפה עם חלב שמבוסס בעיקרו על מים דינו כחמר מדינה, כך היה מנהג ירושלים כמובא בקונטרס עובר אורח לבעל האדר"ת, אבל זה בגלל שמשקה זה מעצם מהותו כך הוא, וגם בזה רבים חלקו, ולדעת החזון איש למשל זה לא נחשב חמר מדינה, ויש מפקפקים אם בכלל יש חמר מדינה בזמנינו, לכן הייתי נמע מכך, וגם מי שמיקל, לכל הפחות לא יערבב מים. ועוד יותר יש להחמיר בזה בקידוש מבהבדלה.
מקורות:
למעשה נחלקו בענין זה גדולי כל הדורות עד זמנינו אנו… ודאי שההנהגה הראויה לכל בן תורה לא להשתמש בכלל בחמר מדינה לקידוש או הבדלה, אני נוהג כך גם לגבי הבדלה במוצאי שבת חזון, שאם אין קטן אני שותה בעצמי, שכן נהגו החזון איש ובעל הקהילות יעקב, כמובן בהצטרף דברי הרמ”א בסי’ תקנא שיין של מצוה לא היה בכלל האיסור ורק לכתחילה נותנים לקטן.
שכן החזון איש מאוד פקפק בנושא של חמר מדינה בזמנינו, וצידד שאולי רק מיץ תפוזים סחוט יש לו דין חמר מדינה, ויש שטוענים שבזמנינו שרוב הפירות לאכילה, וגם לא ממש נהוג להביא לאורחים, מן הסתם היה אומר שגם זה לא מועיל. מבחינתו, כל משקה שמבוסס על מים אינו נחשב חמר מדינה, כמו קפה וכדומה. גם בירה בזמנינו אינו משקה עיקרי כלל וכללי ראה קובץ תשובות א, נז; אורחות רבנו ח”ב, עמ’ קלו.
אמנם בירושלים היו נוהגים לעשות הבדלה על קפה, וזאת בהסתמך על הוראתו של האדר”ת רבה של ירושלים בספרו עובר אורח, אמנם בשו”ת הלכות קטנות (א, ט) דן לענין קידוש אם קפה נחשב לחמר מדינה, וכתב שאין לקדש “אלא על חמר מדינה דמרווי ומשכר,דומיא דיין”.
לדעתו, רק משקה המשכר יכול להיחשב חמר מדינה, וגם במקום ששתיית רוב המדינה הוא מאותו משקה, אין להחשיבו חמר מדינה אם אינו משכר. גם בשו”ת תשובות והנהגות (ח”ד, סימן עז) הביא מסורת בשם הגר”ח מוולוז’ין בשם הגר”א, שאין להחשיב שום משקה שאינו משכר כחמר מדינה.
אמת, שבספר דעת תורה (סימן רצו, ב), בערוך השולחן (רעב, יד), בשו”ת ציץ אליעזר (ח”ח, סימן טז), ועוד הסכימו גם הם שלא צריך משקה משכר.
אגב בקפה ותה יש בעיה נוספת, שכאשר הם באופן המכובד הם חמים ולא ניתן לשתות מלוא לוגמיו, וכשהם קרים בטלה חשיבותם…
וכיון שבלאו הכי כתב המשנה ברורה שאין להשתמש בחמר מדינה אלא במקום שלא מצוי יין ובזמנינו היין מצוי לרוב, בהצטרף כל הספקות הנ”ל, לדעתי אין להקל בזה כלל.
מחמיר מאוד,
לדעתי קצת תפסת את צד האוסרים לעומת המתירים (אפשר להוסיף גם את קצות השולחן:קפה ודמיוני תה, בדברים שבימינו נחשבים חמר מדינה).
יש הרבה מתירים, ובחו"ל במקום שלא מצוי יין סומכים על זה.
הבאתי את כל השיטות, וציינתי שכיון שבזמנינו המיץ ענבים והיין מצויים לרוב אין סיבה להקל. אינני יודע מה הכוונה בחו"ל שלא מצוי יין, אינני מכיר חו"ל כזה היום, בעידן המטוסים והיבוא והיצוא והחבילות והדואר…
שלום הרב ,בעניין הנ"ל -אם הטעם שאיני שותה יין בהבדלה הוא שקשה לי המתיקות או החריפות -ממש קשה לי ודווקא בהבדלה (לא יודע למה)
האם יכול לכתחילה לסמוך על הדעות המקילות בעניין?
(ואז האם עדיין יש עדיפות למיץ תפוזים סחוט אמיתי לעמות תה או קפה (וד"א בימנו יש גם נוהג נפוץ לשתות תה וקפה לא חמים ואפילו קרים -כך שמבחינת חשיבות לא בהכרח שרק חם חשוב)
בברכה
בברכה
לדעתי כדאי להתאמץ ובכל מקרה ודאי מיץ תפוזים סחוט עדיף על קפה שהוא על בסיס מים וחידוש גדול לומר שהוא נחשב חמר מדינה.
השאר תגובה