שאלה:
1) אדם שהגיע לתפילה במניין שני אך הגיע לפני שמניין ראשון סיים כך שיצא לו כבר לשמוע קריה"ת (בשני וחמישי) קדושה-דסדרא ואת כל הקדישים בסיום התפילה האם יוכל לצאת מהמניין שלו מיד אחרי חזרת הש"ץ? ובמידה שהגיע לפני חזרת-הש"ץ – מיד אחרי תפילת-לחש?
2) אם בשבת ויו"ט אדם מתפלל במניין מוקדם אך הוא לא מרוצה מקריה"ת שם (קוראים מדי מהר/בהברה שונה/ס"ת בכתב שונה/אין להם קלף להפטרות או כל סיבה אחרת שבעולם שיכולה להיות) או אולי אפילו המניין שלו כן בסדר אלא שהוא נאנס לצאת לנקביו וכדו' מצד שני להתפלל במניין השני יוצא לו מדי מאוחר – האם יוכל להתפלל מוסף במנין "שלו" ולאחמ"כ ללכת למניין ב' לשמוע קריה"ת אחרי מוסף? וכן להיפך, אם המניין הראשון מדי מוקדם לו (או שהוא קם מאוחר שבת אחת ופספס) אך יספיק לשמוע שם קריה"ת למהדרין האם יוכל לשמוע שם את הקריאה לפני שחרית?
תשובה:
שלום וברכה
כיון שסדר הדברים הוא שקודם מתפללים ואחר כך קוראים בתורה, ושקוראים בשבת בין שחרית למוסף ויש לזה גם טעמים על פי סוד, אין לצאת ידי חובה בקריאה ששומע לפני שמתפלל אלא ישמע את הקריאה במנין שלו. אמנם אם אין ברירה והוא חייב אחר כך ללכת לאיזה מקום או כל סיבה אחרת שלא יוכל לשמוע במנין שלו, ישמע לפני התפילה.
מקורות:
משמרת שלום סי' יג ס"ק ב.
